החלטה
לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב להמשיך בעבודות ההריסה של קיר הבנוי לאורך הגבול שבין חלקה 92 וחלקה 102 בגוש 16532 מאדמות נצרת (להלן: "הקיר"). בנוסף, ביקש המבקש צו עשה שיחייב את המשיב לבנות את החלק שנהרס מהקיר ולהחזיר את המצב לקדמתו.
1.הבקשה נוגעת לתביעה שהגישו המבקשים נגד המשיב, בה הם עותרים לסעד של צו מניעה קבוע שיש בו כדי למנוע מהמשיב להרוס את הקיר, צו עשה שמחייב את המשיב לבנות מחדש את החלק שנהרס מהקיר, ועוד הם מבקשים מבית המשפט לקבוע, כי צווים אלו יחולו גם על הקיר שייבנה במקום זה שנהרס.
2.מבקש מס' 1 הינו הבעלים של חלק מחלקה 89 גוש 16532, מבקש מס' 2 הינו הבעלים של חלקה 93 ו-94 גוש 16532 והמשיב הינו הבעלים של חלקה 92 של אותו גוש.
חלקות 93, 94 ו- 89 ממוקמות מאחורי חלקה 92 (חלקות המבקשים) כשהגישה לחלקות אלו הינה דרך כביש אשר מהווה חלקה נפרדת שהינה בבעלות עיריית נצרת, חלקה הידועה כחלקה 102 של אותו גוש (להלן: "הכביש").
3.על פי הנטען בכתב התביעה, לחלקה 92 אין כל גישה דרך הכביש הנ"ל וכי הגישה אליה הינה אך ורק דרך רחוב ראשי מס' 5070.
לטענת המבקשים, ביום 11.8.12, נחתם הסכם בין מבקש מס' 2 לבין המשיב, לצורך הסדרת זכויות הבנייה בחלקותיהם (להלן: "ההסכם"). בהסכם התחייב המשיב, בין היתר, שלא להרוס את הקיר וכי במידה וייהרס הוא מתחייב להחזיר את המצב לקדמותו. על אף התחייבות המשיב, הוא החל בהריסת הקיר, ביום 26.2.14, וזאת מבלי שאף קיבל לכך היתר כדין. בעקבות זאת, אף הוצא נגדו צו הפסקה מנהלי.
4.לטענת המבקשים, התנאים למתן צו זמני התקיימו, שכן הוכח כי המשיב הפר את התחייבויותיו וכי אין הוא מחזיק בהיתר כדין לצורך הריסת הקיר. מה גם, מאזן הנוחות נוטה לטובתם שכן למשיב לא ייגרם כל נזק אם עבודות ההריסה תעוכבנה, זאת לעומת הנזק שעלול להיגרם להם במדיה ובית המשפט לא ייעתר לבקשתם.
5.כאן המקום לציין כי מטעם המשיב לא הוגשה כל תגובה וכי טיעוניו הועלו במסגרת סיכומיו.
בסיכומיו טען המשיב כי דין הבקשה להידחות, שכן מבקש מס' 1 לא צירף תצהיר מטעמו, מה גם, הוא אינו צד להסכם. המשיב הוסיף וטען כי מדובר בכביש שהינו דרך ציבורית אשר נמצאת בבעלות עיריית נצרת, על כן, ההסכם שנחתם, הינו בלתי חוקי, שכן אין ביכולת המבקשים למנוע מהמשיב להשתמש בכביש שבבעלות צד ג' - עיריית נצרת שהינו, לטענת המשיב, הגוף היחידי אשר מוסמך לאסור על הריסת הקיר.
6.ביום 3.3.14 התנהל דיון שבמסגרתו הגיעו הצדדים להסדר שלפיו יינתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב להרוס את הקיר וזאת עד לדיון בבקשה או עד להחלטה אחרת. ביום 14.3.14 התנהל דיון במעמד שני הצדדים בבקשה ובמהלכו נחקר המצהיר מטעם המבקשים – מבקש מס' 2.
7.הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב. המבקשים חזרו על טיעוניהם בבקשה והוסיפו וטענו כי שאלת נסיבת חתימת ההסכם או קיומו של פגם כלשהו באותו הסכם, אינה רלוונטית למחלוקת הנ"ל, שכן המשיב פעל לפי האמור בהסכם לכל אורך השנים שעברו. מה גם, אין חולק על כך שבמהלך כל התקופה שעברה מאז שנחתם ההסכם, לא נתקבלה כל הודעת ביטול או הסתייגות כלשהי ביחס להתחייבויות שהמשיב נטל על עצמו מכוח הסכם זה.
התנאים למתן סעד זמני
8.התנאים למתן סעד זמני מעוגנים בהוראות תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, (להלן: "התקנות") כך שעל מנת שבית המשפט יכריע בבקשה למתן סעד זמני, עליו לשקול את השיקולים שלהלן (רע"א 5841/11 איטה נ' בנק מזרחי (20.9.11):
האחד, נוגע לטיב התביעה ולסיכוייה. במילים אחרות, על המבקש לשכנע את בית המשפט, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תובענה. בדיקתו של תנאי זה נעשית באורח לכאורי בלבד.
התנאי השני מתייחס לשיעור הנזק שייגרם למבקש מאי מתן הצו, והיחס בינו לבין הנזק העלול להיגרם למשיב במידה והצו יינתן. על המבקש להראות כי אי הנוחות העלולה להיגרם לו אם לא יינתן הצו גדולה מאי הנוחות העלולה להיגרם למשיב אם הצו יינתן.
בנוסף לשני השיקולים הנ"ל, יש לבדוק אם הבקשה הוגשה בתום לב, ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש – שיקולים של יושר.
צו עשה
9.כאן המקום לציין כי כשמדובר בצו עשה זמני, בית המשפט נדרש לנקוט משנה זיהרות. הרי כידוע, מטרתו של הסעד הזמני היא שמירה על המצב הקיים וזאת כדי להבטיח את קיומו התקין של ההליך המשפטי או את ביצועו היעיל של פסק הדין, לכשיינתן. לעומת זאת, צו עשה זמני יש בו למעשה כדי לשנות את המצב הקיים. לפיכך, הוא יינתן רק במקרים חריגים, כאשר נוכח בית המשפט, כי התערבותו חיונית לשם מניעת נזק בלתי הפיך אשר עלול להיגרם, נזק שלא ניתן יהיה לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם (רע"א 5843/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה נ' שרון דן השקעות (13.12.05)).דברים אלו מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בצו שזהה לסעד המבוקש בתובענה העיקרית.
10.בענייננו, ועל אף שהדבר לא נטען על ידי המשיב, ניתן לומר כי צו עשה זמני מתלכד וחופף באופן מוחלט את צו עשה הקבוע אשר נתבקש במסגרת התביעה עצמה, כך שלמעשה, אין ספק כי מתן הצו יביא לשינוי במצב הקיים ועלול להשפיע על תוצאות הדיון בתביעה העיקרית ולגרום נזק מיותר, במידה ואכן יוכח, בסופו של הליך, כי דין תביעת המבקשים להידחות, בכל הנוגע לחיוב המשיב בבניית קיר. בהקשר זה, לא הוכח כי מאזן הנוחות נוטה דווקא לכיוון המבקשים. למעשה לא הוכח כי בשלב זה, צו עשה זמני הנו חיוני למטרה שבגינה נעתר בית המשפט לבקשות מסוג זה.