עמל"ע 47902-03-16 חסון נ' לשכת עורכי הדין - מחוז חיפה

1.נגד המערער הוגשה קובלנה, ביום 9.10.13, בתיק ב"פ 112/13, בפני בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה, המייחסת לו חמש עבירות, שמתוכן הורשע בארבע, והן: שליחת יד בכספי לקוח; חוסר מהימנות ומסירות ללקוח; התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין; אי שמירה על כבוד המקצוע של עריכת הדין (הכרעת דין של הדיינים, עורכי הדין מיכל דוידי, עדו אמיר וראובן מלאך, מיום 28.5.15).

2.בית הדין המשמעתי קבע כי המערער קיבל עבור לקוחו המתלונן סך 260,000 ₪, כדלקמן: 160,000 ₪ ביום 12.5.09 , ועוד 100,000 ₪ קיבל בערעור, אחרי 28.6.10 (דברים אלה אישרה ב"כ המערער, בפתח הדיון היום).

3.בנוסף לכך קבע בית הדין המשמעתי כי המערער שילם ללקוח סכומים לשיעורין, לאורך תקופה ארוכה של שנתיים שלוש, במקום להעביר לו את הכסף בתוך 30 יום, וכי ממועד זה התחילה שליחת היד (סעיף 7(3), עמ' 12 להכרעת הדין).

4.בית הדין המשמעתי גזר על הנאשם, בגין העבירות הללו, עונש של השעיה ל-30 חודשים, וכן השעיה על תנאי, והוצאות לטובת הלשכה.

5.ערעור שהוגש לבית הדין המשמעתי הארצי - נדחה ,ובית הדין המשמעתי הארצי אישר הן את הכרעת הדין והן את גזר הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי (בד"א 114/15, 117/15, מיום 21.2.16, בהרכב הדיינים עו"ד עודד גבע, עו"ד אורלי גיא ועו"ד מיה קורדובה).

6.ב"כ המערער, עו"ד מרצקי, טענה בכתב, כי נפלו פגמים בהליכים בבית הדין המשמעתי המחוזי, בין היתר, בכך שהוחלפה אחת מהדיינות, לא אופשר למערער לטעון באופן מלא בישיבה ההוכחות, מיום 14.4.15 , עקב מצבו הבריאות, ובעיקר לא זומן המתלונן לעדות נוספת לגבי "מסמכים מזכים" שהגיש המערער, כלשון סעיף 2.3 להודעת הערעור, דהיינו: המסמך ק/19, שבו אדון בהמשך.

7.בדיון היום התרכזה ב"כ המערער, עו"ד מרצקי בטענת המסמך ק/19, ולצורך כך אין מנוס אלא להביאו כלשונו:

"אני הח"מ [שם ות"ז של המתלונן] מצהיר ומאשר כי אין לי כל תביעה או דרישה נגד עו"ד כמאל חסון בכל הקשור לתיק ת.ד. משנת 1990, שהתנהל בשלום ובמחוזי בחיפה. חלוקת הכספים לתשלומים הייתה לבקשתי".

8.עו"ד מרצקי, במהלך הדיון היום, הצהירה כי היא מסכימה למקד את הדיון היום בעניין אחד, והוא: החזרת הדיון לבית הדין המשמעתי המחוזי, בעניין ק/19, תוך הסכמה והצהרה כי אם יגיע בית הדין המשמעתי המחוזי למסקנה עובדתית לפיה העברת הכספים למתלונן, בהדרגה, לא הייתה עקב בקשתו, רצונו והסכמתו של המתלונן, או אם יגיע למסקנה עובדתית שהמתלונן לא קיבל את מלוא כספו, כי אז הערעור יידחה, והמערער לא יגיש ערעור לבית הדין המשמעתי המחוזי והעונש שהוטל עליו יעמוד בעינו (אם בית הדין המשמעתי המחוזי יזכה את המערער לאחר שמיעת הראיות בעניין ק/19 , כי אז, תהיה זכאית הלשכה להגיש ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי).

9.מבחינה זו, לפנינו מעין בקשה כי ערכאת הערעור, דהיינו: בית המשפט המחוזי בירושלים, יורה לערכאה הדיונית המבררת, קרי: בית הדין המשמעתי המחוזי, לשמוע ראיות נוספות הקשורות בק/19. הראיות הן אלה: עדות המתלונן שיתייחס למסמך ק/19; עדות עורך המסמך וכותב המסמך עו"ד שריף מריסאת; זכות הלשכה לחקור חקירה נגדית את המערער לגבי ק/19, מתי היה ברשותו ומדוע לא הביאו כראיה בהזדמנויות שהיו לו.