מרעי ואח' נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין - מחוז חיפה

לפניי שני ערעורים שנשמעו במאוחד על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל (להלן: "בית הדין הארצי"), מיום 8.6.17. מדובר בערעור שהוגש על ידי עו"ד סמיר מרעי (להלן: "מרעי") ובערעור שהוגש על ידי עו"ד איאד אגבריה (להלן: "אגבריה"). על שני המערערים גזר בית הדין הארצי השעיה בפועל ל-24 חודשים, בנוסף לעונשים נוספים.

ההליכים בבית הדין המחוזי

1.על פי כתב הקובלנה שהוגש בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה (להלן: "בית הדין המחוזי") ייצגו שני המערערים בצוותא את המתלונן בתביעה כנגד המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) (להלן: "המבטח") בגין תאונת דרכים. המתלונן פנה למרעי על מנת שיטפל בתביעה ומרעי העביר את הטיפול בתביעה לאגבריה.

2.אגבריה הגיש את התביעה לבית משפט השלום בחיפה לאחר שהמתלונן העביר לידי המערערים סך של 10,000 ₪ שנועדו להפקדת פיקדון בבית המשפט בסך 5,000 ₪ להבטחת הוצאות המבטח ולתשלום הוצאות בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ, ריבית והצמדה שנפסקו בהליך קודם בבית משפט השלום בתל אביב.

3.על פי הקובלנה, המערערים סירבו לדרישת המתלונן להחזיר לו את סכום הפיקדון בסך של 5,000 ₪ וזאת לאחר שהתביעה נדחתה. סכום הפיקדון הוחזר לידי המערערים על מנת להעבירו למתלונן. המערערים טענו בפני המתלונן כי סכום הפיקדון שהוחזר ישמש לתשלום שכר טרחתם וההוצאות שהוצאו על ידם.

4.בהתאם לדעת הרוב בהכרעת הדין בבית הדין המחוזי, סכום הפיקדון הוחזר לאגבריה אולם שני המערערים החליטו בעצה אחת לקזז סכום זה לשם תשלום שכר הטרחה של אגבריה וכן לתשלום הוצאות שהוציאו המערערים, ובעיקר מרעי. נקבע בדעת הרוב כי אין ראיה כי כספי הפיקדון הועברו למרעי וכי שני המערערים אחראיים לכך שהמתלונן לא קיבל את כספי הפיקדון. נקבע, כי הוצע למערערים על ידי לשכת עורכי הדין להחזיר את סכום הפיקדון למתלונן ולהגיש תביעה כנגדו בגין שכר הטרחה וההוצאות. עוד נקבע, כי שכר הטרחה נקבע באחוזים מהסכום שיקבל המתלונן מן המבטח, אם תתקבל התביעה. על פי דעת הרוב, המערערים שלחו ידם בכספו של המתלונן כדי לכסות את ההוצאות המשותפות שהיו להם, כולל שכ"ט אגבריה. לאור האמור, הוחלט ברוב דעות להרשיע את המערערים בעבירות שיוחסו להם בכתב הקובלנה (שליחת יד בכספי לקוח, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, אי שמירה על כבוד המקצוע וחוסר נאמנות ומסירות ללקוח).

5.על פי דעת המיעוט, אין לקבל את המסקנה לפיה המערערים שלחו ידם בכספי הפיקדון של המתלונן. על פי דעת המיעוט, אין לקבל את גרסת המתלונן כי לא מגיע למערערים שכר טרחה ויש לקבוע כי הסך של 5,000 ₪ הוא שכר טרחה מוסכם עם המתלונן, או למצער שכ"ט סביר בנסיבות העניין בגין עבודתם.

6.על פי גזר הדין, הוטלו על המערערים העונשים הבאים: השעיה בפועל למשך 3 חודשים; השעיה על תנאי לתקופה של שנה; תשלום למתלונן של סכום הפיקדון בסך 5,000 ₪; ותשלום הוצאות ללשכת עורכי הדין בסך 3,000 ₪.

ההליך בבית הדין הארצי