בא-כוח התובעת: עו"ד אייזק סטלוב
בא-כוח הנתבע: עו"ד דניאל קרמר
פסק דין
התובעת, חברה ממשלתית המספקת שירותי דיור למי שהוכר על-ידי משרד השיכון כי הוא זכאי לדיור ציבורי, הגישה ביום 14.12.2009 תביעה נגד הנתבע, שאינו זכאי מטעם משרד השיכון לדיור ציבורי. בתביעתה עתרה התובעת לקבלת צו לפינוי הנתבע ולסילוק ידו מדירה שאליה פלש בחודש אוגוסט 2009 ושבה הוא מתגורר עד היום, וכן להחזרת החזקה אל התובעת.
הדירה נמצאת בקרית ארבע (רחוב קרית ארבע 23/13 בקרית ארבע, שמספרה בספרי התובעת הוא 3600-0023-1-13). כן התבקש בית המשפט להורות על פיצול סעדים, כך שהתובעת תוכל להגיש תביעה נפרדת לדמי השכירות עבור התקופה שבה התגורר הנתבע בדירה.
כתב ההגנה הוגש ביום 4.2.2010, ובמסגרתו נטען בין השאר, כי בית משפט זה אינו מוסמך להידרש לתביעה.
2.בדיון שהתקיים ביום 9.1.2011 טענו הצדדים את טענותיהם, ובין השאר טען הנתבע כי להערכתו יוכל לפנות אל משרד השיכון כדי שיכיר בו כמי שזכאי לדיור ציבורי, וזאת לנוכח שינוי בנסיבות חייו. התובעת עמדה על בקשתה לפנות את הנתבע מהדירה, וזאת לאור העובדה שפלישתו אל הדירה הנדונה נעשתה שלא כדין, ובפלישתו אל הדירה, גגרם הנתבע לעיכוב שיכונן של משפחות שזכאותם לדיור ציבורי נקבעה זה מכבר, והן ממתינות לדירה שתתפנה. התובעת גם חזרה וטענה שאין שחר לטענות הנתבע, הגם שספק אם הן רלוונטיות, שלפיהן ישנן דירות ריקות בקריית ארבע שטרם אוכלסו.
3.בהמלצת בית המשפט הגיעו הצדדים להסדר כלהלן:
(1)עד יום 10.2.2011 יודיע בא-כוח הנתבע אם הוכרה זכאותו של הנתבע על-ידי משרד השיכון לדיור ציבורי, ולחלופין לסיוע בשכר דירה.
(2)עד מועד זה יפנה הנתבע את הדירה.
(3)ככל שיהיה שינוי נסיבות, יוכל הנתבע להגיש בקשה שתוגש במקביל לבית המשפט ולבא כוח התובעת, לפני יום 10.2.2011, והתובעת תגיב לה תוך חמישה ימים מהיום שתומצא אליה הבקשה.
(4)ככל שמי מהצדדים מבקש לטעון בעניין העדר סמכותו של בית משפט זה להידרש לתובענה, יגיש את נימוקי עמדתו לכל המאוחר עד יום 18.1.2011. אם לא יוגש דבר, יהיה בכך משום הסכמת הצדדים לכך שבית משפט זה מוסמך להידרש לתובענה.
(5)הנתבע ישלם את חובו לתובעת בשישה תשלומים, החל מיום 10.2.2011 ובכל 10 בחודש שלאחריו.
(6)בית המשפט יחליט בעניין שכר טרחת עורכי הדין והוצאות בית משפט לפי שיקול דעתו.
4.ביום 10.2.2011 הוגשה "בקשת דחייה" על-ידי הנתבע, שלא באמצעות בא-כוחו, וזאת מאחר שלטענתו בא-כוחו הודיע לו שאינו מייצג אותו עוד. בעניין הייצוג טען הנתבע עוד טענות שונות, אשר מבלי לנקוט כל עמדה ביחס אליהן, איני סבורה שמקומן להתברר במסגרת זו.
לעצם העניין חזר הנתבע על טענות שכבר טען, ואלו הן טענותיו: האחת, פנה אל משרד השיכון, אך דרוש זמן של כחודשיים עד שתתקבל תשובה; השנייה, בניגוד לטענות התובעת, כן שילם עבור מגוריו בדירה ואינו חייב כל סכום לתובעת, ואף יש ברשותו קבלות המאשרות זאת. השלישית, נכון להיום ישנן כעשר דירות פנויות של הנתבעת בקרית ארבע, ובהיעדר דיירים פוטנציאלים, הן משמשות למשרדים. הרביעית, נציגי התובעת לקחו מהנתבע מסמכים מהנימוק שבכוונתם לסייע לו, אך השתמשו בהם נגדו. החמישית, אם יפונה מהדירה ימצא את עצמו ברחוב, ולכן ביקש שתינתן לו לפחות שהות להתארגנות.
5. תגובת התובעת הוגשה ביום 20.2.2011, שבה חזרה על עיקרי טענותיה וטענה כי אין כל חידוש בטענותיו של הנתבע בבקשה שהגיש. אלו הן תשובותיה: האחת, אין מניעה שבקשת התובע תטופל על-ידי משרד השיכון, ואם יימצא זכאי לדיור ציבורי מהתובעת, ייכלל בתור של הממתינים לדירה. השנייה, התובע פלש לדירה ובכך תפס דירה שמשפחה שהוכרה כזכאית לדיור, ממתינה לקבלה. לכן אין לאפשר לנתבע ליהנות מפלישתו הבלתי חוקית. השלישית, הנתבע טרם החל לשלם בהתאם להסכמת הצדדים. בכל מקרה, אם יציג קבלות שלפיהן שילם כבר את חובו, ינוכו הסכומים שכבר שולמו מחובו. הרביעית, בניגוד לטענת הנתבע, וכפי שהובהר בדיון, אין דירות ריקות. הדירות היחידות שעומדות פנויות מצויות בהליכי שיפוץ, כדי להכשירן לאכלוס על-ידי דיירים שהוכרו כזכאים לפי קריטריונים שנקבעו על-ידי משרד השיכון.
6.לאחר עיון בבקשה ובתגובה הגעתי לכלל מסקנה שאכן, כטענת התובעת, אין בבקשת הנתבע מיום 10.2.2011 כל חידוש. לפיכך על הצדדים לפעול בהתאם להסכמתם מיום 9.1.2011.
אין מחלוקת שהנתבע פלש שלא כדין לדירה בבעלות המדינה המנוהלת על-ידי התובעת. כך גם אין מחלוקת שעד היום לא הוכר הנתבע על-ידי משרד השיכון כמי שזכאי לדיור ציבורי. לפיכך בוודאי שאין כל הצדקה לאפשר לו להישאר בדירה שאליה פלש. כך על אחת כמה וכמה בעוד שהדבר מונע ממשפחה שהוכרה כזכאית לדיור ציבורי להיכנס לדירה ולהתגורר בה. בעניין זה אין רלוונטיות לשאלה אם ישנן דירות פנויות, אם לאו. אולם על אחת כמה וכמה שעל הנתבע לפנות את הדירה לאור העובדה שטענתו כי ישנן דירות פנויות נסתרה בדיון, ופעם נוספת בתגובתה של התובעת.
אכן, כפי שהוסבר לנתבע בדיון וכפי שטענה התובעת, אין מניעה שהנתבע יפנה אל משרד השיכון, ואם יימצא כמי שזכאי לדיור ציבורי מהתובעת, ייכלל בתור של הממתינים לדירה.