החלטה
1. בקשה זו עניינה צו הריסה מינהלי מספר 16/13 שהוצא ביום 7.11.2013 על-ידי יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נתניה, שהורתה על הריסה של תוספת בניה ע"י עמודים וקונסטרוקציה מפרופילי ברזל, גג וקירות מפח מבודד גשטח של כ- 43.5 מ"ר צמוד לבית כנסת קיים בצד המערבי ; שהוקמו ללא היתר בנייה ברחוב בני בנימין 17 נתניה גוש ; 8567 חלקה: 35, מגרש: 7 ובגוש 8567 חלקה : 36 , מגרש : 9 (להלן ; "הבניה" , "צו ההריסה המנהלי" ו - "המקרקעין" בהתאמה). הצו הוצא על-סמך תצהירו של המהנדס רומן לופטנר אשר ביקר במקרקעין ביום 30.10.2013 , ביום 31.10.2013 וביום - 4.11.2013 והצהיר כי באותו מועד הקמת הבניין לא נסתיימה וכי הבניין אינו מאוכלס.
2. צו ההריסה המנהלי הודבק ביום 7.11.2013 .
3. במקביל לצו ההריסה המנהלי, ביום 31.10.2013 הוצא צו הפסקה מינהלי מספר 43/13 להפסקת עבודות הבניה לעיל. הצו נמסר למבקשת באמצעות יו"ר העמותה מר יוסף קזדו ולגזבר העמותה מר דניאל אברהמי ביום 31-10.2013 ולחבר העמותה מר מאיר לוי ביום 6.11.2013. המשיבה צרפה אשורי מסירה כנדרש.
4. ביום 11.11.2013 הגישה המבקשת בקשה דחופה לעיכוב ביצוע צו הריסה. לטענת המבקשת, היא הקימה, באמצעות תרומה של חברה קבלנית, מבואה ככניסה לבית הכנסת על מנת להקל על
המתפללים בהמתנתם לבית הכנסת "בימים אלו כאשר החורף בפתח וישנן רוחות עזות וגשמים באזור בית הכנסת" הנמצא בקו ראשון לים ; עוד טענה המבקשת כי "בימים אלו מוגשות תכניות לאישור עיריית נתניה והועדה לתכנון ובנייה" וכי ישנו "סיכוי ממשי לפיו היתר הבניה יינתן בתוך פרק זמן קצר" . עוד טוענת המבקשת כי מדובר על שטח המיועד לשב"צ ולדרך משולבת והיות ומדובר במבואה שתשמש את מתפללי בית הכנסת אין ספק כי מדובר בשימוש לצרכי שב"צ וכי המבואה אינה מפריעה לדרך ולשביל המוביל אל הגן. לבקשה צורף תצהיר מר דניאל אברהמי ותצהיר מר זוהר גורן.
5. בהחלטה מיום 11.11.2013 הורתה כב' השופטת צוק, במעמד צד אחד, על עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי עד למתן החלטה לגוף הבקשה.
6. בדיון שהתקיים בפני ביום 9/12/13 הוברר כי טרם הוגשה בקשה להיתר בניה מטעם המבקשת וזאת נוכח סירובה של עיריית נתניה לקבל לידה את הבקשה, לא כל שכן לחתום עליה ולאשרה. מטעם המשיבה הוגשה תעודת עובד ציבור בנוגע לחלקות 35 ו – 36 בגוש 8567 ( ת/ 2 ) וכן דו"ח מפקח מיום 1/12/13, ממנו עולה כי בשטח נשוא הבקשה פורקו הקירות והגג, אולם נותרה קונסטרוקציית ברזל בשטח של 43.5 מ' ( ת/ 1 ).
6. אין חולק כי הבניה נשוא צו ההריסה המנהלי נבנתה ללא היתר, וכי הבניה נתפסה בעיצומה ( ראה ע' 1 לפ' ש' 10 ). בהמשך לכך, צודקת המשיבה בטענתה כי צו ההריסה המנהלי ניתן כדין, והשאלה הרלבנטית היחידה בענייננו, היא כלום ראוי לעכב את ביצועו.
7. לשיטת המשיבה אין לעכב את ביצועו של צו ההריסה המנהלי, שלא נמצא כל פגם בחוקיותו, עד להשלמת הליכים תכנוניים הננקטים על ידי המבקשת לצורך הכשרת הבניה. עוד הוסיפה המשיבה בהקשר זה, כי בבדיקה במחלקת הרישוי אצלה עולה שלא הוגשה בקשה להיתר בקשר עם הבניה. לא זו אף זו, אלא שהמקרקעין מצויים בבעלות עיריית נתניה וזו כלל לא נתנה הסכמתה לבניה ו/או להגשת בקשה להיתר לשם הכשרתה של בניה זו. משכך, הרי שאין צפי קרוב להשלמת הליכי היתר הבניה.
יתרה מכך, לטענת המשיבה ספק אם בענייננו המצב התכנוני מאפשר מתן היתר בניה בשטח המיועד בחלקו ל"דרך משולבת"; כך שסיכויי הצלחתו של הליך רישוי, ככל שכזה אכן יינקט, מוטלים בספק.
8. תכליתו של סעיף 238 א לחוק התכנון והבנייה,תשכ"ה-1965, שמכוחו מוצאים צווי הריסה מינהליים על-ידי ראשי ועדות התכנון והבנייה, הנה מתן מענה מיידי ויעיל למיגורה של תופעת הבנייה הבלתי חוקית, תוך שמירה על שלטון החוק - בכלל, ועל דיני התכנון והבנייה - בפרט. צווי ההריסה המנהליים נועדו לסלק על-אתר בנייה בלתי חוקית, בעודה בחיתוליה, כדי למנוע קביעת עובדות מוגמרות בשטח (ר"ע 1/84 דוויק ג' ראש העיר ירושלים , פ"ד לח( 1) 494; רע"פ 5738/00 סלאמה ני יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים (לא פורסם); רע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה, פ"ד נ"ט(3) 577).
ההלכה הפסוקה הכירה בצוו ההריסה המנהלי כאחד האמצעים החשובים והאפקטיביים שהוקנו לרשויות התכנון לשם אכיפה יעילה של הפרות חוקי התכנון והבנייה, ומיגור עבירות הבנייה. כן הוכרה חיוניות הפעלתו של הצו בו עסקינן נוכח ממדיה הרחבים של תופעת הבנייה הבלתי חוקית והצורך לעקרה מן השורש.
9. צודקת המשיבה בטענתה כי הענות לבקשה נטולת בסיס, לעיכוב צו הריסה, עלולה לגרום להעברת מסר שלילי ומסוכן לציבור, לפיו לא יאונה כל רע למי שקובע עובדות בשטח, בניגוד לחוק, ולריקון מתוכן של משמעות סנקציית צו ההריסה. ( וראה למשל תפ (רחי) 2685/01 אריאן רונן נ' מדינת ישראל עיריית יבנה (פורסם בנבו) ).
10. בחינה של הפסיקה בעניין עיכוב ביצוע צווי הריסה מנהליים מלמדת כי ככלל אין להורות על עיכוב ביצועו של צו הריסה מינהלי לשם קידום הליכי תכנון, אלא אך "במקרים חריגים ויוצאי דופן", כמו למשל, כאשר היתר הבנייה נמצא "בהישג יד", להבדיל מהליכי תכנון המצויים בראשיתם. ראה לעניין זה:
רע"פ 1651/09 מחמוד יוסף עבאסי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים (פורסם בנבו) :
" למעלה מן הדרוש אוסיף, כי טענות דומות לאלו שעל בסיסן עותר המבקש לקבלת רשות ערעור, הועלו בעבר ברע"פ 10992/07 סרחאן ני יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים (לא פורסם, 13.1.2008 ), ושם נקבע, כי אין בפתיחתם בדיעבד של הליכים להכשרתה של בנייה שנעשתה שלא כדין, כדי לייתר את הצורך באכיפה מהירה של חוקי התכנון והבניה. עוד צוין, כי
הדברים נכונים גם ביחס להיתר בנייה שאיננו מצוי בהישג יד, ושהשגתו תארך זמן רב כמו גם במקרה הנוכחי (שם, בפסקה 6)".
וכן:
רע"פ 10992/07 מחמד גומעה סרחאן נ' יו"ר הועדה המקומית ולתכנון ובניה בירושלים (פורסם בנבו) , בו נקבע כדלקמן: