בג"צ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
|
1235-15
18/01/2018
|
בפני הרכב השופטים:
1. המשנה לנשיאה ח' מלצר
2. השופט י' עמית
3. השופט א' שהם
|
| - נגד - |
העותרים:
1. עמותת משתמשי שדה התעופה הרצליה
2. האלוף (במיל') מר הרצל בודינגר
עו"ד אלון גלרט
עו"ד ינקי פפר
|
המשיבים:
1. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. שר התחבורה והבטיחות בדרכים
4. רשות שדות התעופה
5. רשות התעופה האזרחית
6. עיריית הרצליה
7. עיריית רעננה
8. מועצה מקומית כפר שמריהו
9. ברוך אילון
10. שר הביטחון
11. שר הבטחון
12. המועצה האזורית מנשה
עו"ד יצחק ברט [בשם המשיבים 3-1
עו"ד 5 ו-10]
עו"ד רון צין [בשם המשיבה 4]
עו"ד ליאור כץ ועו"ד עידו בלום [בשם המשיבות 6-8]
עו"ד אבנר (נרי) ירקוני [בשם המשיב 9]
|
| פסק דין |
- במוקד העתירה שבפנינו המשך פעילות שדה התעופה בהרצליה (להלן: שדה התעופה או השדה). נספר לקורא, כי שדה התעופה היה פעיל עוד בתקופת המנדט, שימש כמנחת צבאי במלחמת השחרור ולאחר מכן הפך למנחת אזרחי שבו מתקיימות מגוון של פעילויות תעופה אזרחיות.
תמ"א 15 היא תוכנית המתאר הארצית לתפרוסת שדות תעופה, והשדה מושא דיוננו נכלל בתמ"א כשדה תעופה בשימוש בדרגה 4, קרי, שדה תעופה שנועד לענות על ביקושים לטיסות מסחריות, טיסות שכר, טיסות פרטיות וחקלאות. עם זאת, התמ"א אינה מסדירה מבחינה תכנונית את שדות התעופה הנזכרים בה, והיא מהווה אך שלד להכנת תוכניות מפורטות לשדות התעופה.
איננו רואים לחזור ולסקור את ההיסטוריה התכנונית והמשפטית הקשורה לשדה התעופה, שעניינו הגיע לפתחן של הערכאות השונות ולבית משפט זה מספר פעמים. לאורך השנים ולאורך ההליכים המשפטיים שנסבו על השימוש בשדה עמדה המדינה על חיוניות הפעילות המתקיימת בשדה, לצד הצורך בהעתקת פעילותו לאור מיקומו הנוכחי המכביד על התפתחות העיר הרצליה והתושבים המתגוררים בסמיכות לשדה.
מבין ההליכים השונים, נפנה אך לפסק הדין בעע"מ 3882/04 עיריית הרצליה נ' אויה נתיבי אויר (16.4.2012) (להלן: עניין אויה), שם התייחס בית משפט זה להיבט התכנוני של שדה התעופה, על רקע הליכים קודמים שהתנהלו בעניינו. בסיפא לפסק הדין נאמר כלהלן:
"לא נוכל לסיים את פסק דיננו מבלי להצר על כך שחרף השנים הרבות שחלפו מאז ניתן פסק הדין בפרשת עיריית הרצליה טרם נמצא פתרון ראוי לבעיות הקשות הנלוות להפעלת שדה התעופה בהרצליה, בכלל זה בהיבטי בטיחות ורעש, המשפיעים על רווחת התושבים המתגוררים באזור. ברי כי על הרשויות להמשיך ולתור אחר פתרון הולם לבעייתיות הכרוכה במצב דברים זה".
[הערה: בפרשת עיריית הרצליה הנזכרת בקטע המצוטט הכוונה לבג"ץ 5598/00 עיריית הרצליה נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נז(3) 883 (2003))].
- ביני לביני הוקמה ועדה לבחינת חלופות אפשריות להעתקת פעילות השדה. העותר 2, מפקד חיל האויר לשעבר, עמד בראש "הוועדה הציבורית לבחינת תוכנית אב לשדות תעופה בישראל" (להלן: ועדת בודינגר), שמסקנותיה הוגשו לממשלת ישראל בינואר 2009. ועדת בודינגר המליצה לתכנן ולקדם שדה תעופה חלופי בעין שמר ועל פינוי שדה התעופה רק לאחר ביצוע מלא של העתקת הפעילות לשדה התעופה בעין שמר.
המלצות הוועדה אומצו בהחלטת הממשלה 4463 שבה נקבע כי "כל שדה תעופה קיים, שיש כוונה להעתיק ממנו פעילות אווירית לאתר אחר, לא ייסגר אלא לאחר גמר ההקמה של השדה החלופי והעברתה המסודרת של הפעילות התעופתית מן השדה הישן אל החדש".
- בעקבות עתירה מנהלית שביקשה להביא לאכיפת דיני התכנון והבנייה על מפעילי ומשתמשי שדה התעופה (עת"מ 26924-08-11 אילתי נ' היועץ המשפטי לממשלה (26.2.2014)), הודיעה המדינה לבית המשפט המחוזי - בהמשך להחלטת מנכ"ל משרד התחבורה מיום 25.4.2012 - כי הורתה להפסיק את הפעילות של שדה התעופה החל מחודש אפריל 2015 אף במנותק ממציאת חלופה אחרת לפעילות שדה התעופה. המועד הנ"ל נקבע לאור תקופה של 5 שנים שקצבה המועצה הארצית לתכנון ובנייה (להלן: המועצה הארצית) בהחלטתה משנת 2010, ולפיה נקבע שדה התעופה כשדה זמני לתקופה של 5 שנים. לאור הצהרת המדינה והחלטת מנכ"ל משרד התחבורה כאמור לעיל, נמחקה העתירה שהוגשה כנגד החלטה זו של המועצה הארצית (בג"ץ 839/10 רשות שדות התעופה נ' המועצה הארצית לתכנון ובנייה (6.9.2012)).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת