פס"ד בבקשת ערעור לביטול/צמצום צווי איסור פרסום על מידע שהושג מטלפונים ניידים

ערעור על החלטת בית משפט השלום בת"א, כב' השופט מסארווה, מיום 8.1.20 לפיה נדחתה בקשת המערערת ומשיבים נוספים לביטול/צמצום צווי איסור פרסום מיום 30.1.19.

א. רקע בתמצית

1.בחודש ינואר 2019 החלה חקירה פלילית ע"י משטרת ישראל אשר עסקה, בין השאר, במשיב 1 עו"ד אפרים נוה (להלן: "המשיב").

2.החקירה התבססה על מידע שנמסר למשטרה בידי כתבת גלי צה"ל הגב' הדס שטייף.

3.בית משפט קמא הוציא מלפניו ביום 30.1.19 צו האוסר על פרסום כל מידע אשר הועתק מן הטלפונים הניידים.

4.חקירת המשטרה אותה עת התמקדה במשיב ,בשופטת אסתר קרייף ובעו"ד פלונית. בתום החקירה הודיעה הפרקליטות על כוונה להגיש כתב אישום נגד המשיב והשופטת קרייף, בכפוף לשימוע, בעוד שכלפי עו"ד פלונית נסגר התיק מחוסר אשמה.

5.לאחרונה, הופצו בתקשורת ידיעות בדבר "דליפת" חומרים נוספים מהטלפונים הניידים, חומרים שאינם קשורים לנסיבות החקירה המקורית.

6.ביום 8.1.20 התקיים דיון בבקשת כלי תקשורת שונים, ובהם המערערת בדבר ביטול צווי איסור הפרסום או צמצומם. בהחלטתו קבע בית משפט קמא כי יש להתיר פרסום טקסט התכתובות, בין המשיב לבין השופט איתן אורנשטיין, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, זאת לבקשת השופט אורנשטיין, ולו על מנת להעמיד דברים על מכונם ובהקשרם הנכון. יצוין כי קודם למתן ההחלטה ,פורסמה תגובת השופט אורנשטיין אך לא ניתן היה להבינה ללא פרסום התכתובת עצמה. אשר למשיב- במהלך הדיון הבהיר בא כוחו כי בסוגיה זו יש גם לו עניין לפרסם את התכתובת, אולם התנגדותו לפרסום הינה עקרונית בעקבות הדרך בה הושג החומר אגב ביצוע שורה של עבירות והחשש ממדרון חלקלק על ידי הגשת בקשות נוספות. בית משפט קמא דחה את התנגדות המשיב לפרסום התכתובת. הטעם שניתן לכך היה שניתן להפיג את החשש ע"י "חידוד צווי איסור הפרסום".

7.המערערת ועו"ד שטנגר בא כוחה, אשר הצטרף להליך כמבקש נוסף, העלו טיעון נוסף בזכות פרסום כל החומר המצוי בטלפונים הניידים. לדבריהם, מדובר במאגרי מידע אשר לא נרשמו כחוק ועל כן החומר מותר בפרסום.