עמ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
|
45038-01-16
27/01/2016
|
בפני השופט:
אבי לוי
|
| - נגד - |
עורר:
מוהנא שופאניה
עו"ד זאהר עבאס
|
משיבה:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
רקע
מונח לפניי ערר על החלטת כבוד השופט אבישי קאופמן, שופט בית-משפט השלום לתעבורה בעכו, שניתנה בתיק במ"ת 2986-09-15, ביום 24 בדצמבר 2015. במסגרת החלטתו, דחה בית-המשפט הנכבד בקשה לעיון מחדש בהחלטה קודמת שנתן, בה הורה על שחרורו של העורר שלפניי בתנאים מגבילים (ובהם, "מעצר בית" מלא).
כתב-האישום
נגד העורר הוגש ביום 13 ספט' 2015 כתב-אישום, שייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה (נ"ח) התשכ"א-1961, נהיגה ברכב ללא ביטוח בניגוד לסעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח) התש"ל-1970, ועבירה של נהיגה עת שרשיון הנהיגה פקע במשך תקופה העולה על 12 חודשים, בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה.
על-פי עובדות כתב-האישום, אשר בהן הודה העורר לפני בית-המשפט בדיון שנערך ביום 12 בספט' 2015, הוא נהג בטרקטור בכביש בשפרעם חרף העובדה שנפסל מנהיגה למשך 18 חודשים בפסק-דין שניתן ע"י בית-המשפט לתעבורה בעכו ביום 31.5.15.
הליכי המעצר
ביום 13 באוקטובר 2015, לאחר שהעורר הוחזק במעצר סגור משך כחודש ימים, דחה בית –המשפט קמא את בקשת התביעה למעצרו עד תום ההליכים והורה על שחרורו בתנאים מגבילים: הפקדת ערבון כספי, (בסך 2,000 ₪) חתימה על ערבות, ערבות צד ג', וכן שהות ב"מעצר בית" מלא בפיקוחם של ארבעה מפקחים שונים, כך ש"לפחות אחד משני הגברים ישהה בקרבתו בכל עת".
בית-המשפט הנכבד נימק החלטתו זו בקיומה של "מסוכנות גבוהה יחסית" לחזרה על העבירה מחד גיסא, ובקיומה של חלופה ראויה "אשר תמנע ממנו יציאה מביתו, מה שהופך את 'המסוכנות הנשקפת ממנו לציבור הרחב לנמוכה עד מאוד'".
עמדת בית-המשפט קמא ביחס למסוכנות גבוהה יחסית מצדו של העורר מבוססת על כך, שהעורר "מגלה בהתנהגותו זלזול בשלטון החוק ובהוראות הרשויות אשר אסרו עליו את הנהיגה", וכן על כך ש"בדיונים בפניי גילה המשיב כי לא הפנים את חומרת התנהגותו וחזר פעם אחר פעם על כך [שנהג] 'רק בכפר' ובטרקטור, והוא לא 'נסע לבילוי'". גם העובדה שהעבירה חזרה על עצמה זו הפעם השלישית היוותה שיקול, אשר הצביע, בעיני בית-המשפט קמא, על מסוכנות העורר.
המדינה לא השלימה עם החלטה זו ועררה בפני חברתי, כבוד השופטת תמר נאות פרי על החלטת השחרור, תוך שהיא מבקשת להחזיר את העורר למעצר סגור דווקא.
ערר זה נדחה "לא בלי לבטים" כלשון השופטת הנכבדה. היא ציינה, בהחלטתה, שהמעצר איננו מקדמה על חשבון העונש, וכי במקום לבצע עבודות שירות, מצא עצמו העורר עובר עבירה זהה נוספת "אשר מעוררת מחשבות נוגות באשר למצב שבו הוא יימצא כאשר יטענו הצדדים לעונש בתיק הנוכחי".
משמצאה כב' השופטת נאות-פרי, שהחלופה שנקבעה על-ידי בית המשפט קמא מקיימת את "התנאים המינימליים הנדרשים", מצאה שניתן לאשרה (ההדגשה אינה במקור).
יצוין, שבמסגרת ההחלטה הורתה השופטת המלומדת על הכבדת התנאים במידת-מה על-ידי הגדלת סכום הערבון הכספי שהוטל על העורר להפקיד (לכדי 10,000 ₪).
הדיונים בתיק לגופו
דיון לעיצומו של התיק נערך ביום 22 בנובמבר 2015. בהלכו, הודה העורר בעבירות המיוחסות לו; המשך הדיון נדחה לישיבת טיעונים לעונש שתיערך רק ביום 31 במאי 2016; הטעם לדחייה ארוכה זו נעוץ היה ברצון לאפשר לשירות המבחן את השהות הדרושה להכנת תסקיר לעניין העונש, שעל עריכתו הורה השופט קמא לבקשת הסנגור המלומד.
הבקשה לעיון מחדש בהחלטה
למעשה, שורשי פנייתו של הסנגור אל בית-המשפט קמא בבקשתו לעיין מחדש בהחלטתו שעניינה תנאי השחרור נטועים בעובדה, שישיבת הטיעונים לעונש נקבעה למועד רחוק כל-כך. וכל כך למה?
כפי שצוין לעיל, העורר נתן את הדין בעבר בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה. היה זה לפני כב' השופט יעקב בכר בבית-משפט השלום לתעבורה בעכו, ביום 31 מאי 2015. הוטלו על העורר במסגרת אותו גזר-דין, תוך אימוץ הסדר-טיעון, עונש בן שישה חודשי מאסר לריצוי בפועל (תוך הפעלה בחופף של עונש מאסר מותנה קודם, שהיה תלוי ועומד נגדו). בית-המשפט הורה שהעורר ירצה עונש זה בעבודות שירות בבית-הקשיש שבשפרעם החל ביום 10 באוקטובר 2015.