1.לפניי ערר על החלטת בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט מ' כדורי) בתיק מ"ת 39084-06-14, מיום 14.7.14, לפיה נדחתה בקשת המדינה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, ונקבע כי המשיב ישהה בתנאי "מעצר בית" מלא בבית הוריו בביתר עילית.
2.נגד המשיב הוגש ביום 19.6.14 כתב-אישום בבית-משפט קמא, אשר ייחס לו עבירות של הפרת הוראה חוקית וגרימת חבלה במזיד ברכב – לפי סעיפים 287(א) ו-413ה לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בחלק הכללי שבכתב האישום צוין, כי המשיב שוחרר ביום 13.2.14 במסגרת ת"פ 14177-02-14 בבית-משפט השלום בנצרת, לחלופת מעצר בתנאי "מעצר בית" מלא בבית הוריו בביתר עילית. על-פי החלטת בית-משפט השלום בנצרת מיום 25.6.14, התאפשר למשיב לצאת מביתו "לצורך התאווררות", מידי יום בין השעות 10:00 עד 14:00, זאת בפיקוח אחד מן המפקחים. על-פי הנטען בכתב-האישום, ביום 15.6.14 בסמוך לשעה 18:00 יצא המשיב מבית הוריו בביתר עילית, ובסמוך לכך, ניפץ באמצעות פטיש את שמשת הרכב של המתלוננת י'.
3.במקביל להגשת כתב-האישום הוגשה לבית-משפט קמא בקשה לעצור המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. יצוין, כי למשיב עבר פלילי מכביד הכולל 57 עבירות קודמות בשמונה הליכים משפטיים נפרדים, ובכללן עבירות של הדחה בחקירה, סחיטה בכוח, נטילת נכסים לשם סחיטה, תקיפת שוטר, איומים, שיבוש מהלכי משפט וכן עבירות רכוש וסמים. עבירות הרכוש כוללות בין-היתר – התפרצויות לדירה, גניבה, שימוש ברכב ללא רשות וחבלה במזיד ברכב. הוא ריצה בעבר מספר מאסרים בפועל לתקופות לא קצרות. מאסרו האחרון משנת 2011 היה לתקופה של 42 חודשים במסגרת ת"פ 48130-05-10 בבית-משפט השלום בירושלים. נגד המשיב תלוי ועומר מאסר על-תנאי בר-הפעלה למשך עשרה חודשים, שהוטל עליו בתיק האחרון. לנוכח מהות העבירות הנדונות, ביצוען בתקופת שהיה על המשיב לשהות בחלופת מעצר בתנאי "מעצר בית", ועברו הפלילי המכביד – עתרה המאשימה בערכאה הדיונית למעצרו עד לתום משפטו.
4.בדיון בבקשה למעצר עד לתום ההליכים, שהתקיים ביום 24.6.14, השמיעו הצדדים טיעוניהם הן בשאלת הראיות לכאורה והן בעניין עילת המעצר. בהחלטת בית-המשפט מהמועד האמור נקבע, לאחר עיון בחומר החקירה, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום, וכי קמה עילה למעצרו של המשיב. בהמשך, הורה בית-משפט קמא על הזמנת תסקיר מעצר משירות המבחן לצורך בחינת חלופת המעצר, ודחה את המשך הדיון ליום 7.7.14.
5.בדיון שהתקיים ביום 7.7.14 נתחוור כי שירות המבחן לא הכין תסקיר מעצר, והדיון נדחה ליום 15.7.14 לשם קבלת תסקיר. במהלך הדיון מיום 7.7.14 הציג ב"כ המשיב מכתב של חשוד אחר בפרשה, י' (להלן – האחֵר), שנחקר בתיק זה והכחיש בשעתו מעורבות באירועים הנדונים. האחֵר נטל על עצמו במכתב האמור את האחריות לגרימת הנזק לרכב. לאחר קבלת המכתב בוצעה השלמת חקירה על-ידי המשטרה, שבמסגרתה נגבתה הודעה נוספת מהאחֵר.
6.בין לבין, ביום 14.7.14 נשמעו הטיעונים לעונש בבית משפט השלום בנצרת בת"פ 14177-02-14, שבו הורשע המשיב עוד בחודש מאי, במסגרת הסדר טיעון בשורה של עבירות, ובכללן – נהיגה פוחזת ברכב, נהיגה ללא רישיון, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ונהיגה אגב גרימת נזק. מועד שימוע גזר-הדין בתיק הנ"ל, שבו כאמור המשיב אמור להימצא בחלופת מעצר בתנאי ""מעצר בית", נקבע ליום 16.9.14.
7.בדיון הנדחה שהתקיים בבית-משפט קמא ביום 15.7.14, התברר כי לא הוכן תסקיר מעצר. בתכוף לדיון הודיע שירות המבחן לבית-המשפט, כי קצין מבחן נסע להיפגש עם המשיב במתחם כלא מעשיהו, אך בהגיעו למקום הוברר שהמשיב אינו נמצא במקום הואיל ובאותו מועד התקיים דיון משפטי בעניינו. בנסיבות האמורות, הודיע שירות המבחן לבית-משפט קמא, כי נדרשת דחייה נוספת של שבועיים לצורך הכנת תסקיר המעצר. פרק הזמן הממושך יחסית התבקש, בין-היתר, על-רקע המצב הביטחוני.
לאור ההתפתחויות בחקירה בעקבות חקירתו של האחֵר, נדרש בית-משפט קמא בדיון מיום 15.7.14 להתייחס לשאלת עוצמת הראיות לכאורה. בסופו של הדיון קבע בית-משפט קמא, כי על אף שלא התקבל תסקיר מעצר יש לשחרר את המשיב לחלופת מעצר זאת משני טעמים: האחד – הואיל וסבר כי נטילת האחריות המלאה לביצוע העבירה על-ידי האחֵר מכרסמת בתשתית הראיות לכאורה באופן המצדיק את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר; והשני – היות שלא עלה בידי שירות המבחן להכין תסקיר מעצר במועד. שילובם של שני הטעמים האמורים חייב לטעמו של בית-משפט קמא את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בתנאי "מעצר בית" מלא בבית הוריו, בפיקוח אִמו; זאת בכפוף להפקדת עירבון כספי בסך 5,000 ₪ והמצאת התחייבות עצמית וערבות צד שלישי של האם בסך 5,000 ₪. יצוין, כי בית-משפט קמא שחרר את המשיב לחלופת המעצר שבה היה נתון הלה ערב ביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב-האישום, קרי – "מעצר בית" בדירתו – המצוי בבניין שבו מתגוררים המתלוננת ובנותיה הקטינות, עדות התביעה.
8.בהודעת הערר טוענת המדינה, כי שגה בית-משפט קמא בהחלטתו לשחרר את המשיב בטרם קבלת תסקיר מעצר. עוד גורסת המדינה, כי שגה בית-משפט קמא בהחלטתו לשחרר את המשיב ל"מעצר בית" בדירת הוריו, המצויה בבניין שבו מתגוררים המתלוננת ובני משפחתה. במהלך הדיון בערר נתחוור, כי נגד האחֵר נפתח תיק חקירה נוסף, בגין עבירות שביצע כלפי המתלוננת לאחר האירוע הנדון בכתב האישום. תיק החקירה הנוסף הוצג לב"כ המשיב במהלך הדיון בערר. מחומר החקירה החדש עולות ראיות לכאורה לכך שהאחֵר, לאחר שנחקר בגין העבירה הנדונה ושוחרר ממעצרו, הגיע לקרבת ביתה של המתלוננת, גרם נזק לרכבה ואף ביצע כלפיה עבירות נוספות. בין לבין, נעצר האחר בגין אירועים נוספים, שאינם קשורים לפרשיה הנדונה.