לפני ערר על החלטת בית משפט קמא (כב' השופטת אמיר) לעצור את העוררים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
כתב האישום והחלטות בית המשפט קמא
1. נגד שני העוררים שלפני ונגד נאשם נוסף, הוגש כתב אישום לבית משפט קמא, שעניינו סחר באברי בני-אדם.
על-פי כתב האישום, עסקו שני העוררים (בין השנים 2014-2010) בסחר באיברים כחלק מרשת עבריינית, אשר בראשה עמד אזרח ישראלי (להלן: ראש הרשת או בוריס). ראש הרשת איתר אנשים ממדינות חבר העמים, שנמצאו מתאימים למסור כליה לחולים שסבלו מאי ספיקת כליות, והסכימו לעשות כן בגין מצבם כלכלי הקשה. עבור הכליה הם קיבלו מראש הרשת, בעקיפין, סכום כסף ששיעורו אינו ידוע למאשימה. במקביל בוריס איתר חולים, והציע להם לעבור השתלת כליה מתורם חי תמורת מאות אלפי ₪. ההשתלות בוצעו בסרילנקה ובתורכיה.
כדי לארגן את מערך ההשתלות הבלתי חוקיות בתורכיה, הקים בוריס את חברת "לשם שמיים בע"מ" (להלן: חברת לשם שמיים או החברה), שפעלה ממשרדה ברמת-גן. העוררים הועסקו על ידי החברה, ושימשו כזרועו הארוכה של ראש הרשת. בהנחייתו הם ליוו תורמים ממדינות חבר העמים, שאותרו על ידי ראש הרשת, והיו נכונים למכור את כלייתם תמורת תשלום כספי. בנוסף, הם ליוו את המושתלים בסרילנקה ובתורכיה, הפגישו את המושתלים עם התורמים, ודאגו כי הללו יתאמו מצג כוזב בדבר קירבה משפחתית או אישית, כדי לקבל את אישור בתי-החולים לביצוע ההשתלות. בנוסף לעוררים, פעל בתורכיה גם אזרח ישראלי המתגורר בחו"ל (להלן: רוברט). הנאשם השלישי הוא רופא ישראלי שפרש לגמלאות, שבעזרת המוניטין שלו סייע למערך כולו בגיוס מושתלים פוטנציאליים.
והנה, במהלך שנת 2014, נוהלה חקירה נגד הפעילים השונים במערך ההשתלות, וראש הרשת עזב את גבולות הארץ ולא שב אליה. ביום 13.5.15 הוגש כתב אישום, בין השאר, נגד העוררים, והוצא נגדם צו עיכוב יציאה מהארץ. על רקע זה, קשרו העוררים קשר יחד עם בוריס להמשיך את פעילותם האסורה בתחום סחר האיברים. הם המשיכו להפעיל את חברת לשם שמיים, ולטפל בלקוחות החברה שהמתינו ליציאה להשתלות בלתי חוקיות. הם גם גייסו חולים שסבלו מאי ספיקת כליות, ושילמו לחברה סכום של כ – 180,000$, כל אחד, עבור ההשתלות הצפויות.
בנוסף, עובר לנובמבר 2015, החליטו העוררים שהעורר 2 יפתח חברה חדשה בשם "לשם שמיים שירותים אדמיניסטרטיביים בע"מ" (להלן: החברה החדשה), שתמוקם במשרדי החברה הקודמת, ותמשיך לספק פתרונות לחולים הסובלים מאי-ספיקת כליות. רוברט פתח חברה באלבניה (להלן: חברת New Live או החברה האלבנית), ששכרה את שירותי החברה החדשה. העוררים המשיכו להיפגש עם מושתלים במשרדי החברה החדשה, והציעו להם רכישת חבילה, הכוללת תשלום עבור כליה מתורם חי וכלל השירותים הלוגיסטיים. העוררים מסרו למושתלים חוזה מטעם חברת New Live, בו נרשם כי החברה אינה עוסקת באיתור תורמים, ושעל המושתלים לאתר תורמים פוטנציאליים בכוחות עצמם, או לחלופין לפנות למאגר תורמים אלטרואיסטים בבית החולים. על פי כתב האישום, מצג זה היה כוזב, שכן החברה היא זו שאתרה את התורמים, שקיבלו תשלום עבור תרומתם, בהתאם לדפוס הפעילות הקודם. לאחר חתימת החוזה כאמור, פעלו העוררים מול רוברט ובוריס לאיתור תורמים בתשלום, לשם ביצוע השתלות בלתי חוקיות במרכזים רפואיים בטורקיה, תאילנד והפיליפינים "תוך יצירת מצג שווא של קרבה משפחתית אישית" בין המושתל לתורם (סעיף 27 לאישום הראשון). במקביל לכך, הנחו העוררים את המושתלים להעביר חלק מהתשלום עבור ההשתלה לחברת New Live באלבניה.
בוריס נהג להודיע לעוררים כי אותר תורם מתאים, ואז העורר 1 רכש כרטיסי טיסה עבור המושתל ורוברט. בנוסף, הנחה העורר 1 את המושתל לשאת עמו את יתרת הכסף במזומן ליעד ההשתלה בחו"ל. כשהגיעו לשם, הם פגשו ברוברט או במלווים נוספים, שלקחו אותם לבית החולים, הנחו אותם כיצד להתנהג, והפגישו בינם לבין התורמים. גם הפעם הם הונחו לציין בפני הגורמים המתאימים קירבה משפחתית פיקטיבית, כדי לאפשר את ביצוע ההשתלה. עד כאן האישום הראשון. אחריו באה שורת אישומים פרטניים ובהם תיאור מקרים קונקרטיים, הנוגעים למושתלים השונים, איש איש ונסיבותיו.
בגין כל אלה יוחסו לעוררים עבירות של סחר באיברים ותיווך לסחר באיברים (על פי סעיפים 36(א)(1)-(3) לחוק השתלת איברים, התשס"ח-2008 (להלן: חוק השתלת איברים או החוק)); עבירות ניסיון לסחר ותיווך לסחר באיברים לעורר 1 וסיוע וניסיון לעורר 2; בנוסף מייחס כתב האישום לעוררים ריבוי עבירות של קשירת קשר לעוון (על-פי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)).
2. למען שלמות התמונה אעיר כי העוררים הודו והורשעו בכתב האישום המתוקן הקודם, שהוגש נגדם (ת"פ 26462-05-15). העורר 1 הורשע במסגרתו ב-13 עבירות של סחר באיברים ותיווך לסחר באיברים, ובשני ניסיונות לתיווך בסחר באיברים; העורר 2 הורשע במסגרתו ב-10 עבירות של סחר באיברים ותיווך לסחר באיברים וב-2 ניסיונות לתיווך בסחר באיברים.
3. לצד הגשת כתב האישום הנוכחי, הגישה המשיבה בקשה לעצור את העוררים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. בית המשפט קמא (כב' השופטת אמיר) דן בבקשה. בהחלטה מקיפה ומפורטת נקבע (ביום 26.2.17) כי קיימות ראיות לכאורה לחובתם.
בית-המשפט עמד תחילה על הבסיס העובדתי המוסכם על הצדדים: העוררים פעלו במסגרת חברת לשם שמיים, ולאחר מכן במסגרת החברה החדשה; המושתלים שעניינם מפורט באישומים עברו השתלת כליה מתורם חי (למעט המפורט באישום התשיעי); המושתלים שכרו גם את שירותי החברה האלבנית שהוקמה על ידי רוברט; כן עולה שהעוררים פעלו לאיתור המושתלים והחתימו אותם על החוזים המפורטים בגוף האישומים. לאחר מכן קבע בית המשפט שחומר החקירה כולל ראיות רוחב להוכחת כלל האישומים, ולקשירת קשר בין העוררים לבין עצמם ובינם לבין בוריס ורוברט. בית המשפט עמד על כך שהעוררים הורשעו בכתב האישום הקודם שהוגש נגדם, בקשירת קשר לביצוע עוון, סחר באיברים, תיווך לסחר באיברים וניסיון לסחר באיברים ולתיווך לסחר באיברים. הגם שהפעולות שביצעו העוררים על פי כתב האישום הקודם הן אחרות מאלה המיוחסות להם כיום, פעילות המערך כולו דומה עד מאוד לפעילות המערך באישום הנוכחי. מכאן, שהם פעלו ביחד עם בוריס ורוברט, אך בתפקידים אחרים. במקום לפעול בחו"ל כבעבר, הם נאלצו לפעול בארץ, שכן החקירה הפלילית הובילה להוצאת צווי עיכוב יציאה מן הארץ נגדם. העוררים דאגו להחתים את המושתלים על חוזים כוזבים, לפיהם אין לעוררים ולפועלים עמם קשר עם אתור תורמים, בעוד שבפועל המושתלים לוו והופגשו עם התורמים על ידי אחרים הפועלים עם העוררים, ואף אותרו על ידם לכאורה.
בית המשפט עמד על ראיות הרוחב, המבססות את הראיות לכאורה נגד העוררים:
א) העוררים החליטו לפעול, מיד לאחר שחרורם מהמעצר בחקירה הקודמת, במסגרת אותה חברה – חברת לשם שמיים, וזאת עד נובמבר 2015. תפקידם השתנה כך שהם אתרו את המושתלים והחתימו אותם על חוזים, בעוד שבוריס ורוברט פעלו בחו"ל. פעילותם המערך בכללותו נותרה זהה.
ב) בוריס המשיך לנהל באמצעות העוררים, שביצעו הוראותיו, את חברת לשם שמיים במסגרת הקשר.
ג) גם לאחר הקמת החברה החדשה, שלשיטת העוררים רק נתנה שירותים לחברה האלבנית, ניתן ללמוד עד מעורבות ועשייה משותפת בין העוררים לבין בוריס. למרות המערך החדש, בפועל הפעילות לא התמצתה במתן שירותים גרידא. קיים בחומר החקירה תיעוד של שיחה בין חוקרת, שהציגה עצמה כמי שמעוניינת בביצוע השתלה, לבין בוריס (מיום 24.11.16) ושם בוריס ציין "אנחנו עובדים כולם ביחד...פשוט לכל אחד תפקיד שונה בארגון". ההגנה טענה כי מדובר בראיה בלתי קבילה, אך בית המשפט פסק ש"אין לקבוע כי המדובר בראייה בלתי קבילה על פניה להוכחת עצם אמירת הדברים" (עמ' 10 להחלטה);
ד) מחיפוש בטלפון הנייד של העורר 2 עולה כי הוא קיבל הנחיות מאיש קשר, המחזיק בחשבונות מייל: האחד נושא את השם בוריס, והשני את השם "ביג בוס". תוכן התקשורת מעלה הנחיות כיצד להעביר כספים, מסמכים רפואיים, וכיצד לשווק השתלות בפיליפינים.
ה) בניגוד לנוסח החוזים החדשים שהוחתמו עליהם המושתלים, בפועל התורמים לא אותרו על ידי המושתלים כלל, ולמעשה לא זו הייתה כוונתם האמיתית של הצדדים בעת החתימה על החוזים. כך, קיימות עדויות של מושתלים שונים לפיהן חברת לשם שמיים היא זו שאתרה את התורמים (ראו פירוט בעמ' 11-10 להחלטת בית המשפט קמא).