מריבת חשימי נ' מדינת ישראל

ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט דוד שאול גבאי ריכטר), מיום 5.11.23, במסגרתה הורה על מעצרה של העוררת עד תום ההליכים.

נגד העוררת, ילידת 6.11.86, הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור ועבירה של הסתה לטרור – עבירות לפי סעיפים 24(א)(1) ו-24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור, אשר זו לשונם:

"24(א)העושה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון, באחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1)בפומבי, במטרה להזדהות עם ארגון הטרור;

(2)בנסיבות שבהן יש אפשרות ממשית שהדבר יביא לביצוע מעשה טרור או עבירה לפי סעיפים 22, 23, 25 או 29.

(ב)העושה אחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:

(1)מפרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור;

(2) מפרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו, ועל פי תוכנו של הפרסום והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 8.10.23, דהיינו יום אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל, העלתה העוררת לסטטוס שלה ביישומון וואטסאפ סרטון שבח, אהדה ועידוד למעשה טרור ולארגון החמאס. הסרטון לא נוצר על ידי העוררת. היא נחשפה אליו במרחבי הרשת, והעלתה אותו כמות שהוא לסטטוס שלה ביישומון הוואטסאפ. בעשותה כן הפכה הנאשמת את הסרטון זמין לצפייה על ידי כל אחד מאנשי הקשר שלה. על פי האמור בכתב האישום מדובר ב- 1,166 אנשי קשר, אם כי העוררת טוענת כי המספר קטן יותר.

הסרטון הוצג לפניי. בסרטון משולבים לסירוגין קטעים של חיילים וחיילות רוקדים וקטעים בהם רואים אזרחיות שנחטפו לעזה וכן גופות מדממות של חיילים וחיילות שנהרגו ביום הראשון למלחמה. את הסרטון מלווה מוסיקה משלהבת ושיר שמילותיו בערבית הן: "בושה להיסטוריה בלעג ובהפסד, שהדרום קם כדי להתנגד, ההיסטוריה של אבותינו איננה ישנה, ירשם אדמתנו אדמת מוקשים". בסרטון גם מופיעות כותרות בערבית בזו הלשון: "נשבע באלוהים שזה דבר מוסיף גאווה", "הגברים שלנו עשו את מה שצריך".

בהחלטתו קבע בית משפט קמא, על בסיס הסרטון שהוצג לו ועל בסיס דברים שמסרה העוררת בחקירתה, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לה בכתב האישום. קביעה זו בדין יסודה. הסרטון המדובר מדבר בעד עצמו. תכנו הוויזואלי, השיר המלווה אותו והכותרות שבו, יוצרים בעליל תמונה של שבח והלל לטבח שבוצע באזרחי ישראל, ותמיכה בארגון שביצע אותו – ארגון החמאס. ניכר בסרטון כי הוא נועד לשלהב את הצופים בו ולהלהיט את יצריהם. אשר על כן, אני תמים דעים עם בית משפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת יסודות העבירות המיוחסות לעוררת, בכלל זה היסודות העובדתיים שעניינם "פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה" בארגון טרור, "בפומבי", "במטרה להזדהות עם ארגון הטרור" (סעיף 24(א)(1) לחוק), ופרסום שיש בו תמיכה במעשה טרור ואשר "יש אפשרות ממשית כי יביא לעשיית מעשה טרור" (סעיף 24(ב)2) לחוק). הצפייה בסרטון מלמדת שכל כולו דבר שבח ואהדה לטבח שביצע ארגון החמאס. העובדה שהעוררת בחרה, באופן מודע ואקטיבי, להפוך אותו זמין לצפיית אנשי הקשר שלה במסגרת סטטוס הוואטסאפ שלה, רוצה לומר במסגרת "חלון הראווה" של מנוי הוואטסאפ שלה, וזאת ביום השני למלחמה, מלמדת לכאורה על הזדהות שלה עם מעשה הטבח ועם ארגון החמאס.

ב"כ העוררת טענה כי מטרת העוררת הייתה אך להעביר אינפורמציה על שהתרחש ביום הראשון למלחמה. טענה זו איננה מתיישבת לכאורה עם טיבו של הסרטון שאיננו אינפורמטיבי גרידא, ומכל מקום דין טענה זו של העוררת להיבחן במסגרת ההליך העיקרי. גם הטענה לפיה לא מתקיים תנאי הפומביות איננה משכנעת. העוררת בחרה לכלול את הסרטון בסטטוס הוואטסאפ שלה, שכל מטרתו היא שכל איש קשר שלה יוכל לצפות בו.