עמ"ש 49305-10-17 פלוני נ' פלונית

: | גרסת הדפסה
עמ"ש
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
49305-10-17
11.11.2017
בפני הרכב השופטים:
1. סג"נ ישעיהו שנלר - אב"ד
2. סג"נ קובי ורדי
3. עינת רביד


- נגד -
המערער:
פלוני
עו"ד גלעד בניאל
המשיבה:
פלונית
עו"ד איריס צור
פסק דין

 

לפנינו ערעור על פסק דין מיום 24.8.17 של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ש' גליק) בתמ"ש 31204-07-16, בגדרו דחה בית המשפט את תביעת המערער להפחתת מזונות וקבע שלא הוכח שינוי נסיבות מהותי. עוד קבע בית המשפט, כי מתוך התחשבות במצבו של המערער וכן מתוך כוונה שהצדדים ישכילו להגיע להבנות ביניהם ולא יוחמר הקרע - לא נפסקו הוצאות.

הרקע ותמצית פסק הדין

  1. המערער והמשיבה נישאו בשנת 2006 והתגרשו בשנת 2015. מנישואיהם נולדה ביום 13.3.07 בתם הקטינה ונולד ביום 25.10.09 בנם הקטין. שני הילדים כיום במשמורת המשיבה.
  2. המערער מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה, אשר אי כושר העבודה שלו בשיעור 100% בשל מחלה הגורמת לצמצום שדה ראייתו והוא מחזיק בתעודת עיוור. המערער אינו עובד. הוא מקבל מהמל"ל קצבאות נכות שונות המשולמות לו בסך כולל של 4,113 ₪, כאשר קצבת התלויים בסך 1,870 ₪ משולמת לידי המשיבה. המשיבה עובדת במשרה מלאה ומרוויחה סך של 11,500 ₪ נטו.
  3. ביום 18.5.15 ניתן פסק דין על ידי כבוד השופטת ש' גליק (תמ"ש 29696-03-14) בעניין מזונות הקטינים ובו צוין כי המערער לא הגיש תצהירי עדות ראשית ואף לא צירף תדפיסי חשבונות בנק וכרטיסי אשראי. עוד קבע בית המשפט כי תצהירה של המשיבה לא נסתר ולכן חויב המערער בתשלום חודשי בסך כולל של 4,660 ₪ לשני הילדים, דהיינו לכל ילד סך של 2,330 ₪ (מזונות – 1,300 ₪, 20% מההוצאה למדור- 780 ₪, הוצאות החינוך- 250 ₪). בנוסף נקבע כי קצבת התלויים תשולם לידי המשיבה. כמו כן נקבע כי המערער יישא במחצית ההוצאות הרפואיות החריגות, שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי.
  4. ביום 14.7.16 המערער הגיש תביעה להפחתת סכום המזונות בה נטען כי סך הקצבאות שמקבל המערער מהמוסד לביטוח לאומי הוא 4,113 ₪ (2,342 ₪ - קצבת נכות; 372 ₪- קצבה נוספת; 1,093 ₪ גמלת שירותים מיוחדים; 306 ₪ - גמלת מוגבלות).

עוד ציין המערער כי הוא מתגורר בשכירות וצירף את חוזה השכירות ממנו עולה כי הוא מתגורר בדירת שני חדרים בXXX ומשלם דמי שכירות חודשיים בסך של 2,300 ₪ (הכוללים דמי ניהול בסך של 350 ₪). עוד נטען כי למערער חובות רבים בהוצאה לפועל המגיעים לכ- 393,614 ₪.

לטענתו, שינוי הנסיבות נובע מכך שבהליך הקודם נעשו על ידו טעויות ומחדלים ולא הוגשו תצהירים באשר המערער שקע בסבל עצמי ולכן לא ניהל את ההליך וכעת הוא מפוכח יותר וכן אינו מרוויח את אשר צוין על ידי בית המשפט. עוד ציין כי הקצבאות שלו מעוקלות לטובת תשלומי המזונות, הכנסתו פחותה ממה שנקבע על ידי בית המשפט והוא אינו יכול לשלם מים, חשמל או לרכוש תרופות ומוצרים בסיסיים.

  1. המשיבה טענה כי אין כל שינוי נסיבות בחייו של המערער ולכל היותר יש הפחתה בסכום דמי השכירות שהוא משלם מידי חודש משום שעד המעבר לXXX התגורר בXXX ושלם 3,200 ₪ לחודש. ראו חקירת המערער בבית המשפט לענייני משפחה:

"ש.    קודם שילמת בXXX– כמה ?

ת.       3,200 ₪, גרתי בבניין בלי תנאים ובלי מעלית, היום יש לי תנאים שמתאימים לי.

ש.      נגיד שיש לך הכנסה פנויה נוספת של 900 ₪ לעומת שכירות ששילמת בXXX.

ת.       נכון." (עמ' 7 שורה 32 עד עמ' 8 שורה 1).

  1. בית המשפט קמא קבע בפסק הדין מיום 24.8.17, כי על פי ההלכה המשפטית, אין די להוכיח שינוי נסיבות כשלעצמו, אלא יש צורך בהוכחת שינוי נסיבות מהותי, שיצדיק התערבות במזונות שנקבעו, ושינוי כזה ייעשה במקרים נדירים בלבד, ובכפוף לשלושה תנאים מצטברים: הצדדים השאירו פתח במפורש או מכללא לשינוי נסיבות; מבקש השינוי פעל בתום לב; עקב השינוי המהותי בנסיבות, לא יהיה זה צודק להשאיר את פסק הדין הקודם על כנו. עוד ציין בית המשפט קמא כי לא הוכח שינוי נסיבות מהותי ולכל היותר הוכח כי המערער משלם כעת סכום נמוך יותר לשכר דירה, אשר מפנה לו הכנסה.

תמצית טענות הצדדים בערעור

  1. המערער טען, כי בית המשפט שגה משום שהוא הוכיח לבית משפט קמא כי מצבו החמיר מבחינה כלכלית ובריאותית, משום שכיום הוא זקוק לעזרה של אדם נוסף ומקבל לשם כך קצבת שירותים מיוחדים, אך קצבתו מעוקלת לטובת תשלום המזונות. עוד הוא מציין כי לאחר פסק הדין הראשון עוקלו כל קצבאותיו בשל ההליכים שנוקטת המשיבה, ולכן לא נותר לו כסף לממן את צרכיו הבסיסיים.
  2. עוד טען המערער, כי הותרת המצב על כנו יגרום לתוצאה בלתי צודקת, משום שאין בהכנסתו, ולו מזונות מינימליים למחייתו. עוד טען, כי היה צריך בית המשפט קמא לנכות את קצבת התלויים מסכום המזונות ולא לקבוע אותו בנוסף.
  3. המשיבה טענה, כי מדובר בערעור סרק שהוגש בחוסר תום לב. לטענת המשיבה, המערער לא הוכיח כל שינוי נסיבות מהותי ולא הוכיח מה היה מצבו בעת פסק הדין הראשון ("תחנת המוצא"). עוד טענה המשיבה, כי למען הסר ספק, גם בעת מתן פסק הדין הראשון למזונות המערער הוכר כבעל 100% נכות, הכנסותיו היחידות היו קצבאות המל"ל וגם אז צבר המערער חובות בתיקי הוצאה לפועל רבים והוכרז חייב מוגבל באמצעים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>