עמ"נ 52655-10-15 רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ נ' מנהל הארנונה במועצה האזורית מטה אשר

1.ערעור על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד המועצה האזורית מטה אשר מיום 23.7.2015, בגדרה נדחו עררים שהגישה המערערת על חיובה בארנונה כללית בגין אחזקת שטחים במפעל המוכר כ"מכון דוד". הערעור העיקרי נסב על החלטת ועדת הערר שקבעה כי המערערת אינה זכאית ליהנות מהתעריף המרבי לתשלומי ארנונה שנקבעה בסעיף 274ב1 לפקודת העיריות [נוסח חדש] למחזיק בקרקע תפוסה במפעל לייצור נשק. עוד חלוקים הצדדים לעניין סיווג מבנים מסוימים לצרכי הארנונה.

רקע

2.המערערת היא חברה ממשלתית העוסקת בתכנון נשק וייצורו. עד שנת 1994 הייתה רפא"ל יחידת סמך של משרד הביטחון. ביום 6/11/94 החליטה ממשלת ישראל להפוך את המערערת מיחידת סמך לחברה ממשלתית ושמה נקבע רפא"ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ (ראו נספח לט' לערעור). עם הפיכת המערערת לחברה ממשלתית שכרה המערערת מהמדינה את הנכס הידוע כ"מכון דוד" (להלן גם: המפעל).

3.        מכון דוד הינו נכס המשתרע על כ-6,800 דונם ומצוי בשטחן של שלוש רשויות מקומיות; המשיבה (כ-450 דונם), עיריית עכו ועיריית קריית ים. חלק ניכר מהנכס אינו משויך לאף אחת מהרשויות ומוכר כשטח אקסטריטוריאלי- שטח גלילי.

4.        עד הפיכת המערערת לחברה ממשלתית, נהנתה המערערת מהוראות פטור מיוחדות שניתנו לממשלה ופטרו אותה מתשלומי ארנונה לרשויות המקומיות. עם הפיכתה לחברה ממשלתית, נדרשה המערערת לשלם תשלומי ארנונה לרשויות השונות ובהן למשיבה. המערערת חלקה על דרישות הארנונה ובין המערערת למשיבה ולרשויות הנוספות התגלעו מחלוקות רבות. מבלי שאפרט את כל ההליכים, אציין כי מחלוקות אלו באו לפתחן של ועדות הערר ובתי המשפט. מבין הליכים אלו ראוי לציין כי בעמ"נ (חי') 210/02 רפא"ל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ נ' מנהלת הארנונה של עיריית קרית ים (2.6.2004), נדונו בין היתר טענות המערערת ביחס לסיווג שטחי קרקע המצויים ב"מכון דוד", אולם אינם משמשים אותם לפעילות הייצור. בית המשפט קבע כי מדובר "בקרקע תפוסה" במובן סעיף 269 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. בקשת רשות ערעור שהגישה המערערת נדחתה על ידי בית המשפט העליון (בר"מ 6239/04 –21.4.2005). משמעות הליכים אלו הינה הכרה בחובתה של המערערת לשאת בתשלומי ארנונה בגין שטחי הקרקע הנרחבים שבנכס.

5.בין לבין, בעוד הצדדים נאבקים בערכאות שונות על חיובי הארנונה, תוקנה פקודת העיריות וביום 11.4.2005 הוסף לפקודה סעיף 274ב1, שהגדיר סכום מרבי לחיוב מחזיקים במפעלים לייצור נשק. סעיף זה תוקן שוב בתיקון מיום 23.7.2009, שהוסיף לסעיף את הוראות סעיף קטן (3). סעיף 274ב1 המצוי במוקד דיוננו קובע כיום, לאחר תיקונו, כדלקמן:

(א) הסכום המרבי לארנונה הכללית שתטיל מועצה, החל בשנת הכספים 2005, על הקרקע התפוסה במפעל שעיקר פעילותו היא תכנון או ייצור מערכות נשק או תחמושת (בסעיף זה -מפעל לייצור נשק), יהיה כמפורט להלן:

(1) לגבי מפעל לייצור נשק ששטח הקרקע המוחזק בידו הוא 3,500 דונם לפחות ולא יותר מ–5,499 דונם - 1 שקל חדש למטר רבוע, ולגבי מפעל כאמור הממוקם בתחומי אזור פיתוח א' או אזור פיתוח ב' כמשמעותם בצו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי הפיתוח),התשס"ג-2002 - 0.1 שקל חדש למטר רבוע;

(2) לגבי מפעל לייצור נשק ששטח הקרקע המוחזק בידו הוא 5,500 דונם ומעלה - 0.1 שקל חדש למטר רבוע או הסכום הקבוע באותה רשות מקומית לגבי קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח כהגדרתה לפי הוראות סעיף 9 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב),התשנ"ג-1992 (בסעיף זה - חוק ההסדרים), לפי הנמוך מביניהם;

(3) לעניין סעיף זה, יראו כקרקע התפוסה במפעל לייצור נשק, כל שטח קרקע המוחזק בפועל בידי מפעל כאמור, בין אם בתחומה של רשות מקומית אחת ובין אם בתחומיהן של כמה רשויות מקומיות סמוכות, ובלבד שקיים רצף גאוגרפי בכל שטח הקרקע האמור.

(ב) על עדכון הסכומים המרביים הקבועים בסעיף זה יחולו הכללים שנקבעו לפי הוראות סעיף 9 לחוק ההסדרים.