עמ"נ 33653-08-14 מנהל הארנונה עירית קרית אתא נ' דיין, עמ"נ 5197-12-14 אילן דיין נ' מנהל הארונה עירית קרית אתא

1.בפניי שני ערעורים על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית קרית אתא, אשר דנה בערעורים מאוחדים 14/11, 9/12, 18/13, ו-5/14, בערר שהגיש המערער בעמ"נ 5197-12-14 (להלן: "המערער") כנגד שומת הארנונה שהשית עליו המערער בערעור 33653-08-14 (להלן: "מנהל הארנונה").

2.המערער מחזיק בנכס שמספרו בספרי העירייה 25749565 (להלן – "הנכס"), ואשר בו הוא מפעיל עסק המכונה בשלט התליו בפתח העסק "מעצמת חלפים – חלפים משומשים לכל סוגי הרכב קניה ומכירת רכבים לפירוק... ".

3.בהחלטתה, דחתה ועדת הערר את טענת המערער בפניה כי חלק מהשטח בגינו הוא חויב בתשלום ארנונה, כולל שטח שהופקע על ידי העירייה ועל כן אין לחייבו בארנונה בגין שטח זה (שטח כולל של 1,300 מ"ר, להלן – "השטח המופקע"). הוועדה קבעה כי המערער לא המציא לוועדה נסח רישום מאושר על ידי רשם המקרקעין המלמד על הפקעת השטח ועל כן דחתה את טענתו בעניין זה.

עוד קבעה הוועדה בהחלטתה כי יש לקבל את טענתו של המערער לפיה יש לסווג את הנכס בסיווג של "שווקים למכירת רכב" ולא בסיווג של "קרקע תפוסה" כפי שסווג הנכס על ידי מנהל הארנונה.

על החלטה זו מערערים שני הצדדים.

4.המערער טוען כי אין מחלוקת שהשטח הופקע על ידי העירייה ועל כן ראוי היה לקבוע כי אין לחייבו בתשלום ארנונה לגבי שטח זה החל ממועד הפקעת השטח. המערער טוען עוד כי מנהל הארנונה לא התייחס לטענת ההפקעה בהחלטתו לדחות את ההשגה שהגיש המערער, ועל כן יש לקבל את השגתו בעניין זה, כאמור בהוראת סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 (להלן: "חוק הערר"). המערער מציין בערעורו כי פניותיו לעירייה לקבלת מידע ומסמכים הנוגעים להפקעה לא נענו עד מועד הגשת הערעור.

5.מנהל הארנונה טוען בערעורו כי הוכח בפני ועדת הערר כי העסק שהמערער מנהל בנכס הוא עסק למכירת חלפים של רכבים שיצאו מכלל שימוש ועל כן סיווג העסק כ"שווקים למכירת רכב" אינו מתאים. לעניין ערעור המערער טוען מנהל הארנונה כי המערער הודה בהליכים קודמים כי הוא החזיק בשטח שהופקע במועדים הרלוונטיים ודי בכך כדי להצדיק חיובו בתשלום הארנונה בשטח זה.

6.המערער טוען בתגובה כי יש לדחות את ערעור מנהל הארנונה שכן לא נפל פגם בהחלטת ועדת הערר לפיה הסיווג המתאים ביותר לעסק אותו הוא מנהל הוא של "שווקים למכירת רכב" שכן בפועל, המערער מוכר בעסק, בין היתר, רכבים.

7.שמעתי היום את טענות הצדדים אשר חזרו בקצרה על האמור בעיקרי הטיעון שהוגשו מטעמם. אני סבורה כי יש ממש בשני הערעורים.

8.לצורך בחינת השאלה האם סיווג הנכס על ידי מנהל הארנונה הוא הסיווג המתאים, היה על הוועדה לדון במבחנים שנקבעו בפסיקה בסוגיה, ובכלל זה היה על הוועדה לבחון את הדברים בהתאם ל"מבחן המשולש", הכולל את סוג המבנה, מיקומו ושימושו, כאשר נקבע כי רכיב השימוש בנכס הוא הרכיב הדומיננטי במסגרת קביעת סיווגו של נכס (ראו פסק דיני עמ"נ 31978-08-14 מנהל הארנונה עיריית קרית אתא נ' מסרמן (מיום 10.3.15)).