בפתח הדברים אתייחס, בדאגה, למועדים וללוחות הזמנים.
העררים המקוריים הוגשו לוועדה ב – 2004 וב – 2005.
הדיון בפני הוועדה התקיים ביום 25/6/2006 – וזמן קצר לפני כן הגישו באי כוח הצדדים לוועדה את ה"הודעה המוסכמת על הסדר דיוני" (שאינה נושאת תאריך).
בתום ישיבת 25/6/06 הנ"ל הוחלט על הגשת סיכומים בכתב של שני הצדדים תוך 60 יום.
חלפו שלוש שנים ומעלה, וביום 19/8/2009, נחתמה ההחלטה – נשוא ערעור זה.
ועוד עקא, חלפו למעלה משלוש שנים נוספות ומסיבות עלומות שלא נתבררו, נשלחה והודעה החלטת הוועדה לצדדים רק בשלהי 2012 (!).
בעקבות קבלת ההחלטה, ניהלו ביניהם באי כוח הצדדים הנכבדים (הלא הם חברת עמיגור והממונה על הארנונה בעיריית נתיבות) משא ומתן בניסיון להגיע להסדר פשרה מוסכם בעניין אותה ההחלטה ותוצאותיה - ומשלא עלה הדבר בידיהם הגישה המערערת את ערעורה זה במאי 2014.
לוח זמנים זה מטריד עד למאוד.
בנוסף, וכפי שיפורט בהמשך הדברים, יש לחלקו השלכות על תוצאות ערעור זה.
אחרי הקדמה זו – אפנה לערעור לגופו.