|
|
תאריך פרסום : 27/10/2015
|  גרסת הדפסה
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
20996-06-15
18/10/2015
|
בפני השופט:
יגאל מרזל
|
| - נגד - |
מערער:
עבד אל כרים סלאימה
עו"ד בשאר מועלם
|
משיבה:
הלשכה האזורית למנהל האוכלוסין
עו"ד אורי סירוטה
|
| פסק דין |
-
בית הדין לעררים בירושלים מחק ערר שהגיש המערער (עקב קבלת הסעד) תוך שהוא מחייב את משרד הפנים, המשיב, בהוצאות בסך 700 ₪. על המיעוט בשיעורו של זיכוי זה בהוצאות, תוך חיוב המשיב כאמור, נסב הערעור שלפניי (ערעור שנדון על דרך של סיכומים בכתב).
-
לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי ובסיכומי ב"כ הצדדים כולם, מסקנתי היא שדין הערעור להידחות. אכן, שיעור ההוצאות שחויב בו המשיב לטובת המערער בנסיבות העניין הוא על הצד הנמוך. למעשה, מדובר בשיעור הוצאות השקול כמעט במלואו לסכום האגרה ששילם המערער בבית הדין לעררים (העומד על 655 ₪ לפי הטענה). המשמעות היא אפוא שרכיב שכר הטרחה הנטען, לא מצא ביטוי בהחלטת בית הדין לעררים. ולמרות טענה זו, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית הדין לעררים. כידוע, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בסוגיית פסיקת ההוצאות הנתונה לשיקול הדעת של הערכאה הראשונה. הערר הוגש אמנם לבית הדין לעררים לאחר טענה של המערער לעיכוב ממושך בטיפול בבקשות לרישום ילדים ובבקשות לאיחוד משפחות שהוגשו עוד בשנת 2013 (5.6.2013 ו-3.9.2013, בהתאמה). הערר הוגש אמנם ביום 10.4.2015 אך הגשת המסמכים האחרונים הייתה זמן לא רב קודם לכן כלומר ביום 19.11.2014. הודעת המשיב על סיום ההליך בשל התייתרותו (אישור הבקשות שהוגשו לגופן) הייתה זמן קצר יחסית לאחר הגשת ההליך (19.5.2015). וכעולה מן ההודעה מיום זה, נדרשו עדיין מסמכים שונים עובר לפניה ללשכה. לא התקיים דיון לגופו ולא מדובר גם בערר מורכב שהוגש.
-
והגם שכעיקרון אין בנסיבות אלה של התייתרות הליך בשל קבלת הסעד בלא הכרעה בו לגופו כדי לשלול חיוב המשיב בהוצאות, הרי שבנסיבות המקרה הקונקרטי המתוארות לעיל לא מצאתי עילת התערבות בשיעור ההוצאות שנפסק ובשים לב לכלל הממעט בעניין התערבותה של ערכאת הערעור. וכל זאת, הגם שכאמור ניתן היה לפסוק הוצאות בשיעור גבוה יותר אף בהינתן אופן סיום ההליך בשל קבלת הסעד תוך התייתרותו. עוד אציין שכעולה מאסמכתאות שונות שהציגו לי שני הצדדים, ערעורים על שיעורי הוצאות מעין אלה שפסק בית הדין לעררים נדחו גם הם בנימוקים דומים. והגם שבמקרה שלפניי מדובר אף בשיעור הוצאות נמוך עוד יותר, לא מצאתי בכך בנסיבות המקרה משום עילת התערבות נוכח הכלל הממעט התערבות בעניינים אלה. לבסוף, אין להשוות בין נסיבות הליך זה לבין עמ"נ 24351-03-15 שאליו הפנה ב"כ המערער שעה שבאותו מקרה מדובר בעיכוב ממושך בהרבה ובערעור שלא הוגשו בו סיכומים מטעם המשיב.
-
מטעמים אלה דין הערעור להידחות.
-
בנסיבות העניין אין צו להוצאות בערעור.
-
עירבון שהופקד, ככל שהופקד, יושב למערער.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|