ביום 28.9.2006 נחתם הסכם (נספח ו'2 לערעור) לפיו שכרה המערערת יחד עם שותפתה יפה ניסים (להלן: "המשיבה 2") מאת הבעלים יצחק וזאבה-זיוה טישלר את הנכס שברח' ילין מור 21, בשכונת מונטיפיורי בת"א (להלן: "הנכס"), הכולל 3 קומות: קומת כניסה, קומת מרתף וגלריה. תקופת השכירות הייתה מיום 1.10.2006 ועד ליום 30.9.2007 עם אופציה להארכת השכירות מדי שנה, לשנה נוספת, עד לתקופה של סה"כ 20 שנים נוספות. לפי ההסכם הנ"ל, מטרת השכירות הייתה "ניהול סטודיו ובית ספר לריקודים" (להלן: "ביה"ס") ו"חנות למכירת ביגוד אביזרים ותכשיטים לריקוד וכן מוצרים אחרים" (להלן: "החנות"). החנות ממוקמת בקומת הכניסה וכוללת תא הלבשה ומחסן.
ביום 9.8.2007 הודיעה המשיבה 2 לעירייה כי היא עזבה את הנכס וביקשה למחוק אותה מרישומי העירייה כמחזיקת הנכס. העירייה, בהתאם לסע' 325-326 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") מחקה את המשיבה 2 מרישומיה כמחזיקה, והותירה את המערערת כמחזיקה הבלעדית של הנכס החייבת בארנונה. בהתאם לכך העירייה חייבה את המערערת באופן בלעדי בכל תשלומי הארנונה בגין כל שטח הנכס החל מאוגוסט 2007 והלאה.
ביום 25.9.2007, נחתם הסכם בין המערערת לאנה ארונוב ודני יוכטמן (להלן: "השוכרים החדשים"), לפיו השכירה להם המערערת את מרבית הנכס בשטח של כ- 260 - 255 מ"ר, למטרת בי"ס לריקוד. החנות לאביזרי ריקוד בשטח של 16 מ"ר בצירוף מחסן נותרה בהחזקת המערערת. המערערת הודיעה לעירייה בכתב ביום 9.12.2007 על שינוי מחזיקים בנכס החל מיום 1.10.2007. ההודעה התקבלה בעירייה ביום 11.12.2007. בהודעה זו ביקשה המערערת מהעירייה ששינוי רישום המחזיק יוחל רטרואקטיבית מיום 1.10.2007, שהוא היום שבו החלו השוכרים החדשים לנהל את ביה"ס לריקוד.
ביום 9.12.2007 הגישה המערערת השגה כנגד חיובה בארנונה בגין הנכס, ועיקר טענתה הייתה כי עד ליום 1.10.2007 על המשיבה 2 לשאת יחד עמה בתשלומי הארנונה, מאחר שזהו מועד סיום השכירות ע"י המשיבה 2 לפי ההסכם. לגבי התקופה שאחרי 1.10.2007 טענה המערערת כי על השוכרים החדשים לשאת במרבית תשלומי הארנונה לפי חלקם היחסי בהחזקת הנכס, מאחר שהם מחזיקים במרבית שטח הנכס - 255 מ"ר מתוך 271 מ"ר. השגת המערערת נדחתה ע"י העירייה, וגם ערר שהגישה המערערת לוועדה נדחה.
החלטת וועדת הערר
3.באשר למשיבה 2 קבעה הועדה בהחלטתה כי אין זה מעניינה של העירייה להכריע בסכסוך פנימי בין שתי שוכרות השותפות לשכירות, ומרגע שקיבלה העירייה את הודעת המשיבה 2 על חדילת החזקתה בנכס החל מאוגוסט 2007, פעלה העירייה בהתאם לפקודה והשיתה את מלוא החיוב בגין הנכס על המערערת.