פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

ערעור על החלטת המשיב מיום 29.8.2019 בה נדחתה בקשת המערערת להכרה על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950 (להלן: חוק המשפחות) מהטעם שהנכות המוכרת של המנוח לא גרמה לאיחור באבחון המחלה והטיפול בה ודחיית

רקע

1. המערערת היא אלמנת המנוח י.כ., יליד שנת 1953, אשר נפטר ביום 31.8.2004 לאחר שלקה במחלת סרטן הריאה אשר נגרמה על רקע עישון. טרם פטירתו, הוכר המנוח על-ידי המשיב כנכה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959, בגין פגיעת ראש (תסמונת מצחית) בשיעור של 60% (להלן: הנכות המוכרת), וזאת על פי החלטה מיום 14.4.1991. פגיעת הראש נגרמה למנוח בעקבות נסיון אובדני בעת שהמנוח ירה בראשו ביום 18.6.1990.

    

2. ביום 8.8.2007 הגישה המערערת תביעה להכרה על פי חוק המשפחות בה טענה לקיומו של קשר בין נכותו המוכרת של המנוח לבין הגברת העישון אשר הובילה לפטירתו. תביעתה נדחתה על ידי המשיב בהחלטה מיום 16.6.2008. המערערת הגישה לוועדת הערעורים ערעור על החלטת המשיב, אשר נסמך על חוות דעת מיום 3.12.2008 של פרופ' חיים קנובלר, פסיכיאטר. ועדת הערעורים (בראשות כב' השופט א. בן דור) דחתה את הערעור בפסק דין מיום 13.6.2011 (עמ"ח 7/08). ערעור שהגישה המערערת לבית המשפט המחוזי נמחק בהסכמת הצדדים בהמלצת בית המשפט (ע"ו 16958-09-11).

    

3. ביום 29.10.2014 הגישה המערערת בקשה לעיון מחדש לפי סעיף 25א לחוק המשפחות, על יסוד ראיות חדשות בדמות חוות דעת מיום 13.7.2014 של פרופ' קנובלר חיים, וכן חוות דעת מיום 6.10.2014 של דר' רוזנברג יצחק, מומחה לרפואה פנימית ולריאות. הבקשה נדחתה על ידי המשיב בהחלטה מיום 3.2.2015 מהטעם שאין בחוות הדעת משום "ראיה חדשה". על החלטת המשיב הוגש ערעור אשר נדחה על ידי ועדת הערעורים (בראשות כב' השופט ג. שני) בפסק דין מיום 20.10.2015 (ע"נ 46672-02-15).

    

4. על החלטת הוועדה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"נ 43067-12-15). בדיון שהתקיים בערעור ביום 1.2.2017, בית המשפט המחוזי הציע לצדדים מתווה לסיום הערעור, כדלקמן:

   

   בהמשך לכך, הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן:

   

   

   בית המשפט המחוזי אישר את הסכמת הצדדים ונתן לה תוקף של פסק דין.