מדינת ישראל נ' הייב ואח'

בפניי בקשה למתן צו הריסה ללא הליך פלילי לפי סעיף 239(א) לחוק התכנון והבניה – תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

הבקשה מתייחסת לשלושה מבנים הבנויים מקונסטרוקציית מתכת וקירוי המשמשים לרפת וסככות בשטח של כ-56 + 41 + 125 מ"ר (להלן: "המבנים") המצויים בגוש ----- חלקה -- ובגוש ----- חלקה -- (להלן: "המקרקעין").

על המקרקעין שהם קרקע חקלאית מוכרזת בבעלות המדינה חלות מספר תכניות, והם מאופיינים ברגישות נופית-סביבתית גבוהה, ובהתאם לתכנית המפורטת שחלה עליהם - ג/12815, ייעודם הוא שטח ציבורי פתוח, (ת/7 שהוגש בעמ"א 37935-2-20 מדינת ישראל נ' חומיידה ואח', ראה פרוטוקול הדיון 27.1.22 שם ).

אין מחלוקת כי המבנים הוקמו על ידי אביהם המנוח של המשיבים, (להלן: "המנוח"), והם משמשים כרפת וסככות, ומוחזקים כיום על ידי המשיבים או מי מטעמם.

ראיות הצדדים

מטעם המבקשת העידו מר רז אשכנזי מנהל מרחב גליל עליון ביחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה במחוז הצפון, מר פבלו אספינו, סגן מנהל מחוז הצפון ביחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה אשר במועדים הרלוונטיים היה ראש צוות מרחב מזרחי באותה יחידה, מר איתמר שועלי, מפקח ברשות האכיפה והמקרקעין, ומר עמנואל אבנר, אשר במועדים הרלוונטיים שימש כפקח מטעם היחידה לאכיפת דיני מקרקעין. כמו כן הוגשו מסמכים שונים.

מטעם המשיבים העיד המשיב 3 והוגשו מסמכים שונים.

עיקר טיעוני המבקשת

בבקשה נטען כי במועד שאינו ידוע במדויק נבנו המבנים במקרקעין. המבקשת הפנתה לגרסאות המשיבים בחקירותיהם שם טענו כי המבנים נבנו לפני עשרות שנים, וכי הם מוכנים להעבירם לקרקע אחרת הנמצאת בבעלות מי מהם.