ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
|
8614-03-12
29/07/2012
|
בפני השופט:
שמעון שטיין
|
- נגד - |
התובע:
נתנאל עליוף
|
הנתבע:
1. עיריית ראשון לציון 2. חב' חן המקום
|
פסק-דין |
פסק דין
זוהי תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע, על פי טענתו, כתוצאה מפעילות רכב לאיסוף אשפה נהוג על ידי נהג הנתבעת מס' 2, הפועלת מטעם הנתבעת מס' 1) להלן גם "הנהג"
הנזק הנתבע הוא -.2,643 ₪ (כולל חוות דעת שמאי).
המדובר בארוע מיום 2.8.11 ברח' פנינה ומשה ליד בית מס' 3 בראשון לציון.
לטענת התובע, רכב הנתבעת מס' 2 אסף פסולת –מדפי עץ, ובשעה שמנוף הרכב היה מעל לרכבו נפלו ממנו מדפים ופגעו ברכבו.
בעדותו סיפר התובע, כי אימו העירה אותו משנתו בשעה 08:40 וסיפרה לו שראתה את משאית איסוף הזבל וכי חלק מהסחורה נפל מהמנוף ופגע ברכבו שחנה בסמוך למדרכה שליד ביתם.
לגרסת התובע, אימו היא זו שירדה למטה אך הנהג ברח. בתחילת עדותו מסר כי הוא זה שירד לרחוב, אולם בהמשך, בחקירתו הנגדית, תיקן עצמו ומסר כי אימו היא זו שירדה מיד בסמוך לקרות הארוע. הוא עצמו המשיך לישון ורק כעבור שלוש שעות ירד גם הוא למטה והבחין בנזקים.
רכב העיריה חזר למקום, והוא נדרש להזיז את רכבו לצורך ביצוע איסוף הגרוטאות. כאשר פנה לנהג בענין הנזק, התנער האחרון מאחריותו. הוא צילם הרכב ופנה למוקד העיריה. כאשר הגיע שמאי מטעם העיריה הציע לו האחרון לפנות לשמאי פרטי ולהגיש דו"ח נזק.
אימו של התובע מסרה בעדותה, כי הבחינה במשאית העיריה עת עמדה על מרפסת ביתה. לדבריה הנהג העמיס יותר מידי פסולת ואז כאשר המנוף היה מעל רכב בנה, נפלו ממנו דלתות שנחתו על הרכב ועל המדרכה. היא מיד הלכה לבנה, אשר התלבש כעבור 5 דקות, אולם הוא לא מצא את הנהג.
היא ציינה כי היא עצמה לא ירדה לרחוב ואף לא יכולה לומר מהם הנזקים שנגרמו לרכב.
נהג המשאית מסר בעדותו, כי המדובר ביום איסוף האשפה. המשאית המדוברת הינה עם ארגז פתוח ומנוף.
כאשר הגיעו למקום בסביבות השעה 0:900 0:930 הם פינו ערימת גזם שהיתה בצד אחד של המדרכה, אולם ערימת גרוטאות שהיתה מצידה השני של המדרכה, לא פונתה באותו הזמן, בגלל מכוניות שחנו לצד המדרכה ומנעו את פעולת האיסוף, שכן חל איסור על הפעלת המנוף מעל מכוניות.
לאחר כשעה וחצי חזרו למקום, שם הבחינו בתובע שטען כי מכסה המנוע של רכבו, נפגע על ידי המשאית. בתחילה טען כי משהו נפל מהמשאית ואחר כך טען כי שברו לו גם את פנס הרכב.
עוד נתבקש התובע לפנות את רכבו על מנת שיוכלו לפנות את ערימת הגרוטאות.
לגרסת העד, התובע מבקש לתפוס "טרמפ" שכן בברכבו היו שריטות רבות.
הפקח מטעם העיריה – נתבעת מס' אחת, חזר בעדותו על גרסת הנהג, הכחיש אף הוא הטענה לפיה מדפים נפלו ממנוף המשאית על רכב התובע. עוד הדגיש, כי הפעלת מנוף מעל כלי רכב הינה אסורה על פי נוהלי העבודה, מה עוד שלדבריו לא היתה אפשרות מעשית לפנות את ערימת הגרוטאות בשל חניית כלי רכב במקום ובהם רכבו של התובע.
לאחר ששמעתי העדים, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו להם וכן צפיתי בווידאו של התובע אותו צילם ממכשיר הטלפון שלו, מצאתי לדחות התביעה.
העדויות מטעם התובע ואימו סתרו האחת את רעותה בנקודות מרכזיות כמצוין לעיל.
אף הגיון הדברים אינו מתיישב עם גרסת התובע אשר למרות הודעת אימו על נזקים שנגרמו לרכבו סמוך לזמן התהוותם, לא גרמה לדאגה כל שהיא מצידו, והוא בחר להמשיך בשנתו מספר שעות עד שמצא לרדת לחנית הרכב ואז להבחין בנזקים שנגרמו לו מספר שעות קודם לכן.
מצאתי להעדיף את גירסת הנתבעים כפי שבאה לכלל ביטוי בעדים מטעמם, שהותירו בי רושם כי עדותם מהימנה ומשקפת המציאות.