עירית באר-שבע נ' בן דוד ואח'

החלטה

לפני בקשה בהתאם לסעיפים 212 ו- 213 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), למתן צו הריסה ללא הרשעה כנגד מבנה שהוקם ללא היתר. המדובר הוא בתוספת בניה ברחוב טבנקין 48 שעניינו: תוספת בחזית קדמית מפח איסכורית מתכת בגודל 12 מ"ר, תוספת בחזית אחורית מפלסטיק איסכורית בגודל 5 מ"ר ותוספת בחזית צדדית מפח ואיסכורית ממתכת בגודל 24 מ"ר, הכל כמפורט בתשריט שצורף לבקשה (להלן: "המבנים").

הצדדים הציגו הסכם ביניהם, לפיו ינתן צו הריסה אולם מועד ביצועו ידחה לשנה וזאת על מנת לאפשר למשיבים לקבל היתר בניה.

תכליתו של צו הריסה לפי סעיף 212 הינו שמירת הסדר הציבורי ומניעת מטרד מהציבור בשל עצם קיומו של מבנה לא חוקי. לענין זה, קיימת הבחנה ברורה בין הסמכות ליתן צו הריסה לפי סעיף 205 לבין זו הקיימת בסעיף 212. בעוד שסעיף 205 מציג אמצעים נוספים לענישתו של עבריין הבניה, נקודת המוצא בסעיף 212 היא, כי אין ולא תהיה הרשעה ביחס לעצם הקמת המבנה וההריסה ללא הרשעה, אינה משום נקיטת אמצעים עונשיים כנגד עבריין הבניה, אלא מטרתה הסרת מכשול לרבים, שמירה על הסדר הציבורי ומניעת מטרד מן הציבור (ראה רע"פ 1253/00 חסיבה סבג נ' מדינת ישראל דינים עליון, כרך נח עמ' 421). לפיכך, בעוד שצו הריסה לפי סעיף 205 מכוון כנגד העבריין, מכוון צו הריסה לפי סעיף 212 כנגד המבנה שהוקם שלא כחוק (ראה לענין זה דברי כב' השופט קדמי בע"פ 3490/97 אליהו יצחק נ. הוועדה המקומית לתכנון והבניה כפר סבא, פ"ד נב (1) 136).

מאידך, לצורך מתן צו הריסה, ללא הרשעה, לא די בהוכחה כי נתקיימו התנאים המקימים סמכות לצוות על הריסה, אלא יש להוכיח, כי בנסיבות הענין קיים עניין ציבורי חשוב המצדיק מתן הצו [ראה לענין זה ע"פ 3490/97 הנ"ל וכן רע"פ 124/01 זאב ניקר נ. מדינת ישראל פ"ד נו (3) 151, ע"פ (ב"ש) 432/90 ג'יברין סלימאן נ. מדינת ישראל תקדין מחוזי 93 (2), 420 וע"פ (חיפה) 1051/98 ברייר נ. מדינת ישראל, דינים מחוזי כו' (10), 397].

אינטרס ציבורי כאמור, יכול להיות, בין היתר, בכך שבאי ביצוע ההריסה יוצא חוטא נשכר ולמניעת תוהו ובוהו שיוצרת הבניה הבלתי חוקית וכן בשל החשש, כי אי מתן צו ההריסה עלול להתפרש כמתן היתר בפועל, דבר שאין לו מקום במדינת חוק מתוקנת.

במקרה שבפניי הוברר כי המבנים נבנו ללא היתר, וניתן לקבוע כי התקיימו התנאים לפי סעיף 212 לחוק, וכי קיים אינטרס ציבורי חשוב במתן הצו. המשיבים הסכימו לצו המבוקש.

לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת צו הריסה ביחס למבנים כהגדרתם לעיל. הצו הריסה יכנס לתוקף ביום 01/03/12 בשעה 08:00 בבוקר, ואולם דחיית מועד כניסתו לתוקף כאמור מותנית בהמצאת אישור קונסטרוקטור תוך 30 יום מהיום. היה ולא יומצא האישור למבקשת, באופן שיספק אותה, ייכנס צו ההריסה לתוקף באופן מיידי.

אם המשיבים לא יקבלו מסיבה כלשהי היתר עד למועד הנ"ל מסיבות שאינן תלויות בו, הם יהיו רשאים לבקש מבית המשפט דחייה נוספת ואולם אין פירוש הדבר כי בקשתם תענה בחיוב. אם וכאשר ינתן היתר בניה יפקע תוקפו של צו ההריסה.

אם המשיבים לא יבצעו את צו ההריסה במועד, תהיה רשאית המבקשת לבצע את ההריסה במקומם ועל חשבונם של המשיבים.

אני מבהיר למשיבים כי לא יקבלו היתר בניה או לא יהרסו את המבנים עד למועד דלעיל, הרי הם עלולים להיות מואשמים בעבירה של הפרת צו שיפוטי.

ניתנה והודעה היום כ"ה אדר א תשע"א, 01/03/2011 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן, שופט

הוקלד על ידי: עינת חייט