עיריית רחובות נ' שוסברגר

בפני

שופט עמית פרייז

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר מייחס לו חניה באיסור חניה.

בתגובה טען הנאשם, בכתב ובע"פ, כי איסור החניה הקבוע במקום נקבע שלא כדין, באשר רשות התמרור המקומית לא היתה מוסמכת לקבעו. לדבריו, תקנה 18(ב) לתקנות התעבורה אינה מאפשרת הסמכה של הרשות המקומית על ידי רשות התמרור המרכזית לקבוע תמרור איסור חניה, בין המדובר בתמרור ד15 (סימון שפת המדרכה באדום לבן) ובין המדובר בתמרור ב28 (תמרור פיזי של איסור חניה).

דא עקא, שהנאשם נתפס לטעות בהבנת תקנה 18(ב). על פי נוסח התקנה, התמרורים שמנויים בה אינם בגדר התמרורים שלגביהם הרשות המרכזית רשאית להסמיך את הרשות המקומית, אלא ההיפך- אלה התמרורים לגביהם לא מותרת הסמכה זו. לגבי כל תמרור אחר מאלה מנויים בתקנה 18(ב) רשאית הרשות המרכזית להסמיך את הרשות המקומית, ובכלל זה התמרורים ד15, ב28.

בכדי לבחון האם באופן ספציפי לגבי איזור תחנת הרכבת ברחובות, ניתנה הסמכה כזו, עיינתי במפת ההסמכה. התרשמתי שאיזור התחנה מצוי באחד התחומים הצבועים בצהוב, כאשר על גבי המפה נקבע כי לגבי התחומים הצבועים בצהוב מוסמכת הרשות המקומית על ידי הרשות המרכזית לקבוע כל תמרור בהתאם לתקנה 18(ב).

משההסמכה כוללת גיאוגרפית את האיזור בו חנה הנאשם, וכן כוללת מהותית את תמרורי איסור החניה ד15, ב28 (כמו כל תמרור אחר על פי תקנה 18(ב)), הרי המסקנה הינה שאיסור החניה שנקבע במקום נקבע כדין. לפיכך, ומשאין מחלוקת כי הנאשם חנה בניגוד לקבוע באיסור זה, אין לי אלא להרשיע את הנאשם במיוחס לו.

לאור סיום כהונתי בבית משפט זה, לא ניתן יהיה לקיים בפניי טיעונים לעונש בעל פה. לפיכך, כל אחד מהצדדים יתייחס לשאלה האם הטיעונים לעונש יובאו בפניי בכתב, או שמא יתקיימו בעל פה בפני שופט אחר. יש לעשות כן עד 5/4/11. המזכירות תביא התיק בפניי באותו מועד.

ניתנה היום, כ"ג אדר ב תשע"א , 29 מרץ 2011, שלא במעמד הצדדים. העתקים יועברו לצדדים מוקדם ככל הניתן.