עיריית מודיעין נ' למפרט ואח'

החלטה

לפני בקשות הנאשם מס' 1, מר למפרט נתן, בהן עתר כי אפסול עצמי מלדון בעניינו, כמו גם עתר כי אורה על חקירת משטרה, נגדי – המותב הדן בתיק, נגד עו"ד ליבנה – התובעת מטעם הועדה המקומית לתכנון ובניה מודיעין, כנגד עו"ד יהושע ננר עו"ד מירי פטל, עו"ד אילן יונש, עורכי דין אשר ייצגו את הנאשם-המבקש במהלך הדיון, ועו"ד מירית ארביב ליאני, שותפה למשרד עם עו"ד פטל.

כנגד הנאשם ואחרים הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לנאשמים עבירות על חוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965.

הנאשמים כפרו בעבירות המיוחסות להם ובעניינם נשמעו ראיות.

במהלך הדיון עתר הנאשם כי אפסול עצמי מלדון בעניינו. בהחלטתי מיום 20.11.08 דחיתי בקשתו.

ערעורו של הנאשם על החלטתי נדחה על ידי כב' בית המשפט העליון בהחלטתו מיום 25.12.08 (ראו ע"פ 9842/08).

לאחר שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים ניתנה הכרעת הדין.

לאחר מתן הכרעת הדין הוגשו הבקשות דנן.

עיקר טענות הנאשם הינן כי עשיתי שמוש במסמכים מזוייפים ושבשתי הליכי משפט כפי שפרט הנאשם בעתירתו לכב' ביהמ"ש העליון, כמו כן לטענתו ניסתי להחליף את העד המרכזי מר אריק משיח, שלא כדין באמצעות שיבוש הליכי משפט, בנוסף, טען הנאשם כי אני או מי מטעמי ובלשונו: "גייסה את שלושת הסנגורים לשתף פעולה עם התביעה לפיכך הסנגורים שיבשו הליכי משפט".

עוד טען הנאשם כי חל עיכוב במועד מתן הכרעת הדין. הנאשם טען כי לא פניתי בבקשה לכב' בית המשפט העליון, לכב' הנשיאה לנוכח העיכוב כמתבקש בחוק.

ולבסוף הנאשם טען כי נגרמו לו עינויי דין נוכח העובדה שלא קיבל עותק חתום של הכרעת הדין.

בהמשך ולאחר שקיבל הנאשם עותק מהכרעת הדין, הגיש הנאשם בקשה בנוסח דומה למעט הסיפא לבקשה בה טען כדלקמן: "לאחר שקראתי את הכרעת הדין היום 2.2.10 אני אומר לכבוד השופטת ליאורה פרנקל שאם לא תפתח חקירת משטרה בסופו של התהליך עד לעליון אני יסיים את חיי ואקח לקבר את שישה המסמכים המזויפים נ/1-נ/2-ת/8א – ת/9א – ת/24, ת/25, כך שבבית משפט השלום ברמלה בקומה השנייה באולם 206 תמשיך כבוד השופטת ליאורה פרנקל שאין לה טוהר מידות תמשיך לזייף מסמכים, לזייף את הפרוטוקול, תגייס סנגורים לאיים, לשבש הליכי משפט לנאשמים נוספים".

בקשות הנאשם הועברו לתגובת המשיבה – המאשימה.

המאשימה בתגובתה התנגדה לבקשות.

המאשימה ציינה בתגובתה כי בקשותיו של הנאשם הינן למעשה חזרה על בקשתו מיום 4.11.08 להורות על פסילתי, בקשה אשר נדחתה על ידי, וערעור על החלטתי נדחה על ידי כב' בית המשפט העליון.

המאשימה טענה כי הנאשם בבקשתו אינו מפרט מהו השיבוש הלכאורי המיוחס ומה הבסיס לטענתו בדבר נסיון לכאורה להחליף את העד המרכזי מר משיח. כמו כן אינה מפרטת כיצד שובש פרוטוקול הדיון "ומה הבסיס לטענה ההזויה והמופרכת" לפיה גייסתי את שלושת הסנגורים לשתף פעולה עם התביעה.

ב"כ המאשימה טענה כי לעניין זיוף המסמכים התייחסתי בהחלטתי מיום 20.11.08, ואין מקום להעלותה בשנית.

ב"כ המאשימה טענה כי "הנאשם לא הציג תשתית ראייתית אשר יהיה בה כדי לנמק בקשתו, ואין בבקשתו דבר למעט אמרות בעלמא אודות שיבוש הליכי משפט לכאורה" .

לחלופין טענה, כי עסקינן בטענות שנטענו ונדחו ואין לדון בהן פעם נוספת.

בנוסף טענה כי הבקשה אינה מגלה עילה לפסילת מותב מכח סעיף 77א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.