החלטה
ביום 1.1.12 דחיתי את תביעות התובעת כנגד הנתבע, וחייבתי את התובעת לשלם לנתבע את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית, ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית. מאחר והצדדים לא הגיעו לעמק השווה בעניין סכום הוצאות המשפט, הגיש הנתבע את בקשתו זו לשומת הוצאות המשפט.
תקציר האירועים בתיקים:
1.בשנת 1998 הגישה התובעת לבית משפט השלום ברמלה את תביעתה כנגד הנתבע לפינוי הנגרייה ששכר מהתובעת, תביעה שמספרה 1892/98. ביום 22.4.02 קיבלה כב' השופטת צבר את תביעת הפינוי של התובעת. הנתבע הגיש ערעור על פסק הדין של כב' השופטת צבר לבית המשפט המחוזי בת"א. לאחר הקמת בימ"ש מחוזי מרכז הועבר לבית המשפט המחוזי מרכז (ע"א 1430-08-07). במהלך שמיעת הערעור הגיש הנתבע בקשה להגשת ראיות נוספות, מבוקשו ניתן לו, והתיק הוחזר לבית משפט השלום. בהחזרת התיק לבית משפט השלום, למעשה ביטל בית המשפט המחוזי את פסק הדין של כב' השופטת צבר.
עם חזרתו של התיק מבית המשפט המחוזי לבית משפט השלום, קיבל התיק מספר חדש, והוא תיק אז' 1462/08. תיק זה אוחד עם תיק אז' 4604/07, בו הגישה התובעת תביעה כספית שהגישה התובעת כנגד הנתבע לדמי שימוש ראויים בגין השימוש בנגרייה.
ביום 1.1.12 ניתן פסק הדין בשתי התביעות הנ"ל, אשר דחה את שתי תביעות התובעת כנגד הנתבע.
לאחר מתן פסק הדין הגיש הנתבע בקשה לשומת הוצאות בעניין שכ"ט עו"ד, תשלום לעדי הנתבע, תשלום לחברת סטנוגרמה בגין ישיבה שנקבעה מעבר לשעות הדיונים הרגילות, תשלום לשמאי המקרקעין מטעמו והחזר שכ"ט ששילם הנתבע לתובעת על פי פסק הדין של כב' השופטת צבר.
שכ"ט עו"ד:
2.את שכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין (1.1.12) ועד ליום התשלום בפועל פסקתי כבר בפסק הדין, ואין כל צורך לשום אותו במסגרת שומת ההוצאות. כמדומני שפסק הדין מדבר בעד עצמו.
תשלום לעדים:
3.במהלך שמיעת הראיות החלטתי לעניין שכר עדים שהזמין הנתבע. פסקתי שעל הנתבע לשלם לעדים את הסך 1,500 ₪. את סכום זה על התובעת לשלם לנתבע בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין (1.1.12) ועד ליום התשלום בפועל.
תשלום לשמאי הרצל מימון:
4.במסגרת ניהול התביעה נאלץ הנתבע לשכור את שירותיו של שמאי המקרקעין הרצל מימון. במהלך שמיעת הדיונים שילם הנתבע למר מימון את הסך 15,420 ₪ כולל מע"מ, מתוכם הסך 1,740 ₪ כולל מע"מ עבור עדותו בבית המשפט. הנתבע המציא קבלות על תשלום הסכום הנ"ל. לא הובאה בפני כל ראיה ששכרו של מר מימון מופרז, ועל כן יש לאשרו. על התובעת לשלם סכום זה לנתבע בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין (1.1.12) ועד ליום התשלום בפועל.
תשלום לחברת סטנוגרמה בגין הקלטת הדיון מיום 19.5.11:
5.הדיון ביום 19.5.11 נקבע החל משעה 16:00, מעבר לשעות הדיונים הרגילות, לאחר התחייבות הצדדים להזמין שירותי הקלטה. בגין שירותי הקלטה אלו מבקש הנתבע להשיב לו את הסך 775 ₪. הנתבע הציג ראיות לתשלום זה, ועל כן יש להשיב לו סכום. על התובעת לשלם לנתבע את הסך 775 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין (1.1.12) ועד ליום התשלום בפועל.
החזר שכ"ט עו"ד ומע"מ ששילם הנתבע על פי פסק הדין הקודם:
6.כאמור לעיל, כב' השופטת צבר קיבלה את התביעה כנגד הנתבע, וחייבה אותו לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ בתוספת מע"מ. מאחר והנתבע הפעיל את הנגרייה באמצעות חברת ח. פארן בע"מ (להלן-"החברה"), שהיא חברת משפחתית שבבעלותו, בהסכמה מלאה של העירייה, והעירייה התייחסה לנתבע ולחברה כאל ישות אחת, שילם הנתבע את שכ"ט עוה"ד ומע"מ שפסקה כב' השופטת צבר באמצעות החברה. סכום זה נכון ליום 2.6.02 עמד על הסך 29,250 ₪. סכום זה הועבר לב"כ התובעת עו"ד נתן מאיר בשיק שזמן פרעונו 2.6.02. עו"ד נתן מאיר הוציא קבלה לנתבע על כך שהכספים התקבלו אצלו כפקדון עבור התובעת.
7.משהחזיר ביהמ"ש המחוזי את הדיון לבית משפט השלום לשמיעת ראיות נוספות, למעשה ביטל את פסק הדין של כב' השופטת צבר, וממילא ביטל החיוב בשכ"ט עו"ד שחייבה כב' השופטת צבר את הנתבע לשלם לתובעת. משבוטל החיוב, היה על התובעת להשיב לנתבע את הסך 29,250 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 2.6.02 ועד ליום ההשבה בפועל. ראה לעניין זה את החלטתו של רשם ביהמ"ש העליון בועז אוקון (כתארו אז) ב- עע"מ 10219/01 מסביב לאגם בע"מ נ. עיריית רמת-גן, פ"ד נז(2) 97.
8.טוענת התובעת שהחברה שילמה את הכספים שפסקה כב' השופטת צבר ולא הנתבע, לכן אין לו כל זכות לדרוש סכומים אלו ממנה. יש לדחות טענה זו. כבר ציינתי לעיל שהנתבע ניהל את הנגרייה באמצעות החברה בהסכמה המלאה של התובעת, והתובעת והנתבע התייחסו לנתבע ולחברה כאל ישות אחת. העלאת טענה זו בשלב זה היא טענה הנטענת שלא בתום לב.
9.טוענת התובעת שהסך 29,250 ₪ הועבר לעו"ד נתן מאיר, ועל הנתבע לפנות לעו"ד נתן מאיר בדרישה להשבת הסכום. יש לדחות טענה זו. עו"ד נתן מאיר היה בא כוחה של התובעת, וקיבל הכספים עבורה, כפקדון. אין כל טענה שעו"ד נתן מאיר לא העביר כספים אלו לתובעת, ומערכת היחסים הכספית בין התובעת לבין עו"ד נתן מאיר אינם מעניינו של הנתבע.