עיריית ירושלים אינה אחראית לפגיעת אשה שנגרמה ממרצפת שבורה בשוק מחנה יהודה

לפניי תביעה לתשלום 17,800 ש"ח בגין נזקי גוף, כאב וסבל שנגרמו לתובעת בעקבות נפילה.

1.      1.      לפי עובדות כתב התביעה:

א.         ביום 20/09/06 בשעה 19:00 לערך בזמן שערכה התובעת קניות, בשוק מחנה יהודה שבירושלים, מעדה בחור שהיה ברצפת השוק נפלה נחבטה ונפגעה בעיקר בראשה (להלן: "התאונה" "השוק").

ב.         עוברי אורח שהיו במקום הזמינו אמבולנס ולאחר שניתן לה טיפול ראשוני על ידי מגן דוד אדום נסעה במונית לביתה.

ג.          בביתה חשה ברע ופנתה לבית החולים הדסה עין כרם.

ד.         בבדיקת C.T. נמצאו שבר באפה, וחבורות בפניה.

ה.         היא אושפזה באותו לילה בבית החולים.

ו.          בימים הראשונים שלאחר התאונה הייתה מוגבלת בתנועותיה, סבלה מקשיי נשימה, מנדודי שינה. כמו כן היו לה כאבים עזים בראש, בכתף בידיים וברגלים, פניה היו נפוחות, עם סימני חבלה.

ז.          עד היום היא סובלת מתופעות לוואי וקשיי נשימה היא נזקקת להשתמש ב"ספריי נשימה".

ח.         ביום 15/10/06 פנתה בכתב לנתבעת וביקשה פיצויי אך הנתבעת סירבה לפצותה בתואנות שווא שונות.

2.      2.      לטענת התובעת התאונה נגרמה בשל רשלנותה של הנתבעת, או שלוחיה, שהיו מופקדים על הפעלת ותחזוק תקין של השוק ולא הקפידו לשמור, לתקן או לסלק את המפגעים, גילו אדישות וחוסר זהירות, ולא פעלו כפי שמפעיל שוק סביר היה פועל בנסיבות העניין.

3.      3.       להוכחת תביעתה צרפה התובעת גיליונות שחרור מהמחלקה הניורוכירורגית בבית החולים הדסה עין כרם ומחדר המיון מיום 21/09/06 (נספח ב'), מכתבים ששלחה לנתבעת ומכתב תשובה שקיבלה מב"כ הנתבעת עו"ד רונית גדות. (נספחים ג') צילום של מקום המפגע (נספח א') ושני צילום תקריב של פניה לאחר הנפילה.

4.      4.      טענות ההגנה של הנתבעת בקצרה הן כדלקמן:

א.         מסגרת הדיון של תביעות קטנות אינה מתאימה לבירור התביעה שצריכה להיתמך בחוות דעת רפואית ובראיות נוספות.

ב.          אין לה כל אחריות או חבות כלפי התובעת.

ג.          מוכחש האירוע וככל שהתקיים האחריות רובצת לפתחה של התובעת בלבד.

ד.          מהתמונה שהגישה התובעת למדים שלא היה כל מפגע או ליקוי.

ה.         מדובר בשוק הומה וצפוף וזאת אולי הסיבה שבגללה נפלה התובעת.

ו.          הנתבעת אינה אמורה ואינה יכולה להפוך את השוק לסטרילי. היה על התובעת לתת דעתה על הנעשה לפניה ולשים לב לתנאי הדרך.