בקשה להטיל עיקול ברישום על מקרקעי החייבים הרשומים בלשכת רישום המקרקעין וזאת על בסיס מספר זיהוי בלבד.
1. בתיק הוצאה לפועל זה מבוצע פסק דין.
2. החייבים לא התייצבו לחקירת יכולת, וצו חיוב בתשלומים בתיק עומד על סכום של 1,000 ש"ח לחודש לכל אחד משני החייבים, והחייבים אינם עומדים בצו החיוב, ומשלמים תשלומים שונים באופן בלתי סדיר .
3. במסגרת הליכים לגביית החוב הגיש הזוכה בקשה להטיל עיקול ברישום על מקרקעי החייבים הרשומים בלשכת רישום המקרקעין וזאת על בסיס מספר זיהוי בלבד.
4. הבקשה הועברה לתגובת המדינה שהודיעה כי היא מתנגדת להטלת עיקול לפי מספר זיהוי, באשר לגישתה הבקשה עומדת בניגוד להוראות התקנות והחוק, המחייבים צירוף נסח רישום.
5. הצדדים הגישו טענותיהם בעניין והתקיימו דיונים בעל פה; כמן כן הוגש תצהירו של מר שמואל בר, רשם המקרקעין בנתניה, שאף הבהיר נקודות מספר במסגרת הדיון .
6. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המדינה, ולאחר שקראתי את כתבי הטענות והסיכומים הנרחבים על נספחיהם, ולאחר ששקלתי את העניין, אני סבור שלא ניתן לאשר להטיל עיקול ברישום אצל רשם המקרקעין על סמך מספר זיהוי כמבוקש, ולעניין זה אני מאמץ את הנימוקים המפורטים בסעיפים 7-21 לתגובת המדינה מיום 12.3.06 (נומרטור 442910314ט), ותנאי להגשת בקשה לעיקול מקרקעין הוא צירוף נסח רישום כמצוות תקנות ההוצאה לפועל.
7. הצדדים נכנסו והרחיבו טענותיהם לעניין הוראות סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 (להלן: "
חוק ההוצאה לפועל") מעבר לסוגייה נשוא הבקשה ומעבר לדרוש. אין מקום במסגרת זו לדון בסוגיית מסירת המידע, ואינני נזקק לה. ממילא במספר לא קטן של תיקים קיים כתב ויתור על סודיות חתום על ידי החייב המאפשר פנייה לגופים שונים, ביניהם לשכת רישום המקרקעין, על מנת לקבל מידע על נכסי החייב. המדינה אף הודיעה כי נשקל על ידי משרד המשפטים לשנות את חוק ההוצאה לפועל כך שניתן יהיה לקבל מידע מרשות, בנסיבות מסוימות, מבלי שחייב יחתום על כתב ויתור על סודיות - אולם, כאמור, העניין חורג מהדיון שלפני ולא מצאתי להיכנס ולדון בו.
8. יחד עם זאת, בקשת הזוכה לעיקול נכסי החייב אצל רשם המקרקעין על פי תעודת זיהוי נועדה לחקור בנכסי החייבים ולברר האם רשומים על שמם נכסים מהם ניתן להיפרע ולגבות את החוב הפסוק. לכך, אני סבור שיש להיעתר ולהורות כמבוקש.
9. סעיף 67 (א) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי ראש ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו של החייב, נכסיו, הכנסותיו וחובותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין ("חקירת יכולת"). בסעיף 67 (ב) לחוק ההוצאה לפועל נקבע שבחקירת יכולת רשאי ראש ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף את התייצבותם לצורך מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית המשפט. לפיכך, במסגרת חקירת יכולת של החייבים, מוסמך ראש ההוצאה לפועל לזמן לחקירה את רשם המקרקעין, ולחייבו בהגשת מסמכים באשר לנכסיהם.
10. ניתן להמנע מלהורות לרשם המרקעין להתייצב לחקירה אם ימסור את עדותו בדבר נכסי החייבים באמצעות העברה ללשכת ההוצאה לפועל תעודה ציבורית, כמשמעותה בסעיף 29 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971 באשר לנכסי החייב .
11. ודוק; לתוצאה זו אני אף מגיע דרך עיון בסעיף 7ג' לחוק ההוצאה לפועל; סעיף זה קובע חזקה בדבר יכולת החייב, וכי אם החייב לא הרים את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע בדבר יכולתו, "יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק,
לרבות לעניין הליכי הבאה ומאסר
" ; עוד קבע המחוקק כי אם לא הגיש חייב בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א' לחוק ההוצאה לפועל (בקשה אליה חובה לצרף גם כתב ויתור על סודיות), "יראו אותו כמשתמט מתשלום חובותיו
לרבות לעניין הליכי הבאה ומאסר
". עינינו הרואות; ניתן להורות גם על מאסר החייב בגין בזיון ההוצאה לפועל מאחר ולא מסר כתב ויתור על סודיות, ולכן סבור אני כי על אחת כמה וכמה שניתן להורות לרשם המקרקעין למסור פרטים אודות נכסי החייב.
12. מהותו ותכליתו של חוק ההוצאה לפועל הוא גביית חובות פסוקים (ראה: רע"א 2911/95 יוסף אברהם, עו"ד נ' עיריית רמת גן (פ"ד נג (1) 218)). נקודת המוצא של עיקול בהליכי הוצאה לפועל היא קיומו של חוב פסוק, אשר לצורך גבייתו המהירה והיעילה עומד לרשות הזוכה מנגנון של אמצעי אכיפה ובהם העיקול (ראה: ע"א 1167/01 עיריית ראשון לציון נ' בנק הפועלים בע"מ ואח' (טרם פורסם), ע"א 711/84 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' פישמן, פ"ד מא(1) 369, 374; בג"ץ 5304/92 פר"ח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת - עמותה נ' שר המשפטים, פ"ד מז(4) 715, 757; רע"א 5211/97 חיטים מכון תערובת בע"מ נ' טנא אגודה שיתופית מרכזית לשיווק תוצרת חקלאית בישראל, פ"ד נב(1) 644 , 648; רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה(3) 360, 374).
13. לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו יש לשקול שיקולים חוקתיים במסגרת הדיון והליכי הגבייה. יש לבחון את הפגיעה בזכויות החייב לפרטיות, לקניין ולכבוד אל מול הפגיעה בזכותו של זוכה ובכבודו עקב אי ביצוע פסק הדין שניתן לטובתו. אין לראות את זכותו של הזוכה לגבייה מהירה ויעילה של החוב הפסוק כזכות העומדת לבדה אל מול זכויות החייב. גבייה יעילה יש בה כדי לשמור על אינטרס הציבור כולו ועל שלטון החוק. יש להישמר בל יתערער הבסיס המחייב פירעון חובות וביצוע פסקי דין. ללא מערכת הוצאה לפועל מהירה, יעילה ואפקטיבית שלטון החוק ובתי המשפט הם הנפגעים העיקריים, כפי שכותב המלומד דוד בר-אופיר במאמרו "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ודיני ההוצאה לפועל" המשפט ג 71 (תשנ"ז): "
אחת מדרכי המימוש של האינטרס הלגיטימי של הזוכה לקטוף את פירות פסק הדין שניתן לטובתו היא חשיפת מידע על נכסי החייב, וחשיפה זו - שנועדה לתכלית ראויה של קיום פסק דין וגביית חוב פסוק - גוברת על זכותו של החייב לפרטיות
". יש להשמר פן העיקר ייסוג בפני הטפל. לסיום פרק זה מוצא אני לנכון לצטט מדבריו של כבוד הנשיא לשעבר מאיר שמגר במאמרו "מגמות במשפט" (עיוני משפט, כ 5, תשנ"ו)) לעניין חשיבותו של ביצוע מהיר ויעיל של פסק דין: "
מדוע כבודו של הנושה, קשה היום והרעב המנסה ללא הצלחה לגבות חוב פסוק, חשוב פחות למערכות החקיקה והמשפט מכבודו של החייב? האם נשמר כבוד האדם במקום בו איש אינו יכול לגבות את מה שמגיע לו כדין, כגון שכר שהולן או פרוטות שזכה בהן, מאחר שבית המשפט ראה לדאוג רק לכבודו של החייב. על מה הוסקה המסקנה המשפטית כי הנושה הוא תמיד מוסד בנקאי והחייב תמיד עני מרוד
".
14. לאור האמור, אם יש פגיעה בזכויות החייבים בעצם מסירת הפרטים על ידי רשם המקרקעין, הרי אל מול התכלית של גבייה יעילה, היא ראוייה ואין מניעה להורות מסירת הפרטים.
15. לא נעלמו מעיני הערות המדינה באשר למרשם המקרקעין והמגבלות הקיימות באשר לאופן שליפת המידע ואני מעריך שלצורך עריכת התעודה הציבורית יסייג רשם המקרקעין את תשובותיו לאור המגבלות שצויינו.
16. בהערת אגב ולעניין המגבלות למסירת הפרטים אעיר שרשם המקרקעין מוסר מידע לראש ההוצאה לפועל על פי הוראות סעיף 7ב' לחוק ההוצאה לפועל וזאת בדרך השגרה והדבר נעשה על בסיס כמעט יומיומי. עיינתי בתשובות הנמסרות לראש ההוצאה לפועל על פי המידע ולא ראיתי בהן כל הסתייגות או פרטים לגבי הקשיים בשליפת המידע, ולכן טענות המדינה בקשר לקשיים והמגבלות מעוררות תמיהה מסויימת.
17.
סוף דבר
: לאור האמור ובהתאם לסמכותי על פי הוראות סעיף 67 לחוק ההוצאה לפועל, אני מורה לרשם המקרקעין למסור פרטים בקשר לנכסי החייבים על ידי תעודה ציבורית ובה פירוט מקרקעי החייבים הרשומים על שמם בלשכת רישום המקרקעין וכן פרטי זכויות החייבים במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתם ("הערת אזהרה" - כמשמעותה בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969). רשם המקרקעין יעביר את התעודה הציבורית לתיק ההוצאה לפועל תוך 15 ימים מקבלת החלטה זו לידיו.
ניתן היום , ט' סיון תשס"ו (5.6.06), בלשכתי בהעדר הצדדים.