עילם ואח' נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

פסק דין

רכב התובע עבר תאונה קשה על ידי קטנוע שהיה נהוג על ידי נהג חסר רישיון. התובע לא יכול להיפרע מנזקיו אלא מחב' הביטוח הנתבעת שהיתה המבוטחת שלו. המבוטחת כיסתה את הנזק למעט ההשתתפות העצמית, עיקר המחלוקת שנותרה היא בשיעור ירידת הערך של הרכב.

המומחה מטעם הנתבעת השמאי אשר נידם, בדק את הרכב אצל התובע והגיש את חוות דעתו במסגרת פוליסת הביטוח. חוות דעתו ציינה 7% ירידת ערך עפ"י הטבלה המפורטת בחווה"ד. התובע שסבר כי נזקו גבוה לאין ערוך, המציא חוו"ד מטעמו של השמאי תורתי אשר קבע כי לרכב ירידת ערך של 14%.

חב' הביטוח הנתבעת שילמה בתחילה רק 3% ירידת ערך, לאחר שצורפה חווה"ד של תורתי הוסיפה חב' הביטוח אחוזים נוספים והגיעה עד לשיעור של 7% בהתחשב בכך כי בפוליסה קיימת השתתפות עצמית של 3% בנושא ירידת ערך, משמעות הדבר כי התובע בעצם פוצה בשיעור ירידת ערך של 10% כולל השתתפות העצמית.

עיקר המחלוקת אם כן נותרה לגבי פער של 4% בין חווה"ד השמאיות, וכן באשר לשכ"ט השמאי תורתי בסך 873 ₪ ששילם התובע.

למרבה הצער, השמאי תורתי לא התייצב היום לדיון על מנת להיחקר על חוות דעתו על אף בקשתו של נציג הנתבעת לזמן את המומחה. שמעתי את המומחה אשר נידם משיב לשאלות התובע, המחלוקת בין השמאים נסבה על סעיף 1 שנמצא בחוו"ד של תורתי ולא נמצא בחוו"ד של נידם, ובשאר שלושת הסעיפים לגבי גובה האחוז שיש לתת לכל פגיעה ופגיעה. הסעיף שלא נמצא בחווה"ד של השמאי נידם הוא באשר להחלפת הדלתות בצד ימין. השמאי תורתי העריך ירידת ערך זו ב-1%, על פי עדות השמאי נידם ועפ"י וועדת ששון כל חלק שמתפרק וחוזר לקדמותו איננו נושא בירידת ערך. לעניין זה, לא מצאתי כל תשובה מטעם הצד שכנגד ולא ברור על סמך מה ניתנה הערכה של 1% לגבי הדלתות.

באשר לשלושת הסעיפים האחרים, ביקשתי מהשמאי נידם להראות לביהמ"ש את הטבלאות על פיהן הוערך הנזק. מצאתי כי גם אם היה ביהמ"ש מבקש לערוך את החישוב על מכסימום גובה ירידת ערך על פי הטבלה, הרי בפגיעה בעמוד אמצעי ובצביעה לא מקורית, היינו מוסיפים כ-3% לכל היותר, וגם על פי חישוב זה לא היתה חווה"ד עולה על 10%. עיקר הפער נובע באשר לפח הסף, שם קבע השמאי תורתי 7% מול 4.5% של השמאי נידם, כשהטבלה בנושא זה קובעת עד 3%.

לפיכך, אינני רואה כל סיבה להעדיף את חוות דעתו של השמאי ירון תורתי במלואה, ואני סבורה כי תשלום של 10% שהוא בערך הממוצע בין שתי חוות הדעת הינו פיצוי הולם בנסיבות העניין. יחד עם זאת, לא ברור לי מדוע הנתבעת לא השיבה לתובע את שכר טרחת השמאי ששולם, שכן ברור מאליו שאלמלא היה התובע מצטייד בחוו"ד פרטית לא היתה הנתבעת מעלה את שיעור הפיצוי בגין ירידת הערך.

לפיכך, אני קובעת כי הנתבעת תפצה את התובע בהחזר תשלום שכר טרחת השמאי בסך 873 ₪, בתוספת אגרת בימ"ש בסך 50 ₪, ובתוספת הוצאות הליך זה בסך 150 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, ולאחר מכן יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

על פס"ד בתביעות קטנות ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ח' אב תש"ע, 19/07/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

הוקלד על ידי: נחמני שרה