פתח דבר :
1. הצדדים שלפני, בני זוג לשעבר, נישאו זה לזו כדמו"י ביום 27.2.02, כאשר מנישואיהם נולד בנם, יחידם, י., יליד 21.6.03.
בני הזוג חתמו ביום 28.12.04 על הסכם יחסי ממון וגירושין שהסדיר, בין היתר, את סוגיית מזונות בנם הקטין.
בשעתו הסכם זה הובא לאישור בית המשפט והוא קיבל תוקף של פסק דין (להלן: "
ההסכם").
2. בגדרי הסכם זה, התחייב התובע לשלם למזונות בנו את הסך של 1,400 ש"ח לחודש, וזאת עד הגיעו לגיל 18 שנים או עד סיום לימודיו התיכוניים לפי המאוחר מבין שני מועדים אלה, כאשר בתקופת שירות צבאי, יעמוד החיוב על שיעור של שליש.
עוד התחייבו שם הצדדים, במסגרת סעיף 4.6 להסכם, כי הם "יישאו בחלקים שווים ביניהם בכל ההוצאות הרפואיות החריגות בגין הילד ואשר אינן מכוסות על ידי קופ"ח, לרבות אך לא רק: טיפולי שיניים, טיפולים אורטודנטיים וטיפולים פסיכולוגים", ואילו בסעיף 4.7 התחייבו לשאת "בחלקים שווים ביניהם בכל הוצאות החינוך בגין הילד, לרבות אך לא רק: שיעורי עזר, קייטנות, חוגים, אגרות חינוך, הוצאות לימוד".
3. שני הסעיפים האמורים בהסכם, 4.6. ו- 4.7 וההסדרים שנקבעו בגדריהם, הם אלה שעומדים במוקד התביעה שלפני שהוגשה בחלוף מעל ל- 4 שנים מאז שנערך ההסכם. בתביעתו שהוכתרה כ"תביעה לתיקון סעיף בהסכם יחסי ממון וגירושין", עתר התובע לתיקון שני הסעיפים האמורים בהסכם.
תמצית טענות הצדדים :
4. לטענת התובע שני סעיפים אלה טעונים תיקון, משנוסחו כסעיפי סל, שעה שאומד דעת הצדדים היתה לחייב את שניהם בהוצאות החריגות האמיתיות והנחוצות לקטין, תוך מתן אפשרות לכל אחד מהם להביע את דעתו בדבר נחיצות ההוצאה וגובהה ולאפשר לכל אחד מהם להביא הצעות מחיר חלופיות בטרם הוצאתה בפועל.
לטענת התובע, הסעיפים שבהסכם מאפשרים לנתבעת - האם, להכתיב את הוצאות הקטין החריגות, גובהן של הוצאות אלה ומהותן ללא שהיא מיידעת את התובע אודות מהות ההוצאה או נחיצותה ומבלי לאפשר לו להציג הצעות חלופיות.
עוד טוען התובע, כי הנתבעת ניצלה את הניסוח הלא מוצלח של הסעיפים שבהסכם, דבר שגרם למחלוקות מיותרות בינו לבינה, ולחיכוכים יום יומיים שהשליכו על הקטין.
5. התובע עותר לבטל הסעיפים דלעיל, ולחלופין לתקנם כך שינוסחו באופן הבא:
"האב והאם יישאו בחלקים שווים ביניהם בכל ההוצאות החריגות של הקטין, ואשר אינן מכוסות על ידי חוק חינוך חובה ו/או חוק בריאות ממלכתי, וזאת לאחר שההוצאה הובאה לעיונם של הצדדים, נבדקה חיוניותה, ושני הצדדים אישרו גובהה ו/או ניתנה להם האפשרות להביא הצעה אחרת".
6. הנתבעת טוענת מצידה, כי התובע הוא זה העושה כל שלאל ידו כדי להטריד אותה בתביעות סרק, וכי דין התביעה להידחות מאחר ואין היא מגלה כל שינוי מהותי בנסיבות, כאשר רק מכוחו של שינוי כזה, ניתן להתערב בהסכם המסדיר סוגיית המזונות.
7. עוד מעלה הנתבעת במסגרת כתב הגנתה, וגם בסיכומיה, טענות נוספות שלא ראיתי להתעכב עליהן הואיל והן עוסקות בהוצאות החריגות שנגרמו בעבר, תוך כדי שהיא מראה כי הוצאות אלה היו נחוצות.
כמו כן לא ראיתי להתעכב על אותן טענות המתמקדות בהתנהגות האלימה המיוחסת לתובע בגינה נדרש הטיפול בקטין, שכן אינני סבור כי במסגרת התביעה שלפני על בית המשפט לבחון נחיצות ההוצאות שהוצאו בעבר.
קיום דיון מחדש, אימתי ?
8. הסכמי גירושין, ככל הסכם, כפופים להוראות דיני החוזים הכלליים וניתן לשוב ולדון בהם בהתאם לאותן עילות חוזיות , דוגמת בשל פגמים בכריתתם, כאשר פרשנותם תעשה על פי הוראת סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973, ואילו השלמתם תהא על פי הוראת סעיף 26 לחוק זה.
מעבר לעילות אלה שכוחן יפה לכלל התניות שבהסכמים, בין אלה הרכושיות והממוניות ובין אלה שעוסקות במזונות ובמשמורת, הכירה הפסיקה בעילת התערבות נוספת, המיוחדת לאותן סוגיות מצומצמות מדיני המשפחה, אותה ניתן לסווג כנמשכת. המדובר בסוגיית המזונות והמשמורת, שעל פי אופיין ומהותן, ראוי כי תתאפשר בחינתן מחדש בהתקיימן של נסיבות מיוחדות.