עיכוב פיצויי פיטורים מוגדלים למי שהורשע בהטרדה מינית

בפני בית הדין תביעת התובע לתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ופיצויי הלנה של קצבת הפנסיה עבור חודשים מאי-יולי 2004.

העובדות

1.       התובע עבד אצל הנתבעת (להלן גם "בזק" או "החברה") מיום 1.8.75 עד יום 30.4.04. בתפקידו האחרון שימש התובע כמנהל מחלקה בלשכת מבקר בחברה.

2.       התובע פוטר מן העבודה אצל הנתבעת, בהתאם למכתב מיום 15.3.04 (נספח א לכתב התביעה) ומועד סיום עבודתו נקבע ליום 30.4.04.

3.       בעקבות סיום עבודתו של התובע הגיעו לו כספים בסך 431,525.73 ש"ח, עבור מענק פרישה.

4.       סך של 100,000 ש"ח, מתוך סכום זה, לא שולם אלא ביום 27.8.04, בתוספת הצמדה וריבית, סה"כ 101,199 ש"ח.

5.       התובע לא קיבל את הפנסיה בגין החודשים מאי, יוני ויולי 2004 במועד, מקרן מקפת. התובע קיבל את התשלומים, שהסתכמו בסך 26,244.51 ש"ח, יחד עם הגמלה לחודש 8/04.

ההליך הפלילי

6.       במהלך שנת 1999 התקבלו תלונות נגד התובע מצד 2 עובדות הנתבעת, בגין הטרדה מינית ומעשים מגונים. בעקבות התלונות, הושעה התובע מעבודתו על ידי נציבות שירות המדינה.

7.       במקביל להליך המשמעתי הוגשה נגד התובע תלונה במשטרה ובהמשך הוגש נגדו כתב אישום. בעקבות הארכת השעייתו של התובע על ידי מנכ"ל הנתבעת, בהתאם לתקנון המשמעת של הנתבעת, היה התובע בהשעייה מעבודתו במשך כ-5 שנים, עובר לפיטוריו.

8.       יחד עם הודעת הפיטורים, הודיעה הנתבעת לתובע, כי אף על פי שפיטוריו של התובע לא נעשו בשל העבירות המשמעתיות והפליליות בהן הואשם, החליטה הנתבעת לעכב סך של 100,000 ש"ח מתוך סך מענקי הפרישה וההסתגלות. כן נקבע, כי סכום זה יישמר בנאמנות בידי הנתבעת ויישא ריבית והצמדה כחוק עד לסיומו של ההליך הפלילי, אשר בהתאם לסיומו יופנה עניין זה להכרעה בבית הדין למשמעת של הנתבעת.

9.       בהמלצת בית הדין למשמעת נאותה הנתבעת לשחרר לזכות התובע את הסכום אשר עוכב בידה טרם סיום ההליך הפלילי בצירוף ריבית והצמדה. ביום 26.8.04, שילמה הנתבעת לתובע סך של 101,199 ש"ח.

10.   בדיון שהתקיים בבית הדין ביום 9.4.06, הוחלט כי הואיל והמחלוקת הינה משפטית, על הצדדים להגיש את הכרעת הדין בתיק הפלילי, ובית הדין ייתן פסק דין על יסוד החומר הקיים בתיק ועל יסוד סיכומים בכתב.

11.   ביום 22.6.08 הוגשה הכרעת הדין של בית משפט השלום בירושלים. מהכרעת הדין שניתנה ביום 7.6.06 (ת"פ 1323/00), עולה, כי התובע הורשע בשתי עבירות של מעשה מגונה בגין מעשים מגונים שביצע בשתי מתלוננות. על התובע נגזרו 4 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, ו-6 חודשי מאסר על תנאי, וכן תשלום קנס ופיצויים למתלוננות. ערעור על פסק הדין נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (ע"פ 30687/06). מעיון בהכרעת הדין (אותה הסתיר ב"כ התובע במשך זמן ארוך) עולה כי מדובר בסדרת מעשים חמורה שעשה בשתי עובדות חלשות שעבדו במחיצתו, ושסבלו ונאנקו אך חששו למקום עבודתם ולכן לא התלוננו. ראה עמ' 16 -17 (בס' 3) להכרעת הדין. 

12.   בתביעה זו עותר התובע לתשלום פיצויי הלנה בגין הלנת הסכום של 100,000 ש"ח נטו, מתוך כספי הפיצויים להם היה זכאי התובע, בהתאם לסעיף 29 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן: חוק הגנת השכר). כן עתר התובע לתשלום פיצויי הלנה בגין הלנת הקצבה של התובע מיום 1.5.04 עד 1.9.04, על ידי הנתבעת.

דיון והכרעה

פיצויי הלנת פיצויי פיטורים

13.   סלע המחלוקת בין הצדדים, נסוב על החלטת הנתבעת לעכב תחת ידה סכום של 100,000 ש"ח, מתוך הכספים שקיבל התובע כמענק פרישה.

14.   תחילה נציין, כי בית הדין לא יתערב בהחלטה אלא אם נמצא, כי אותה החלטה ניתנה בחריגה מסמכות, או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין (ע"ע 1123/01 בית ספר תיכון עירוני - קול ישראל חברם בת"א - יפו נ' יצחק צויזנר, פד"ע כרך ל"ו עמ' 475). סבירותה של ההחלטה נבחנת אף בשים לב לתשתית העובדתית עליה הסתמכה הרשות עובר לקבלת ההחלטה (ע"ע 351/99 אסתר מנדלברוט - משרד הבטחון, עבודה ארצי, כרך ל"ג (42), 35).

נציין כבר עתה, כי ההחלטה של הנתבעת, בשים לב לתשתית העובדתית עליה הסתמכה הנתבעת ובנסיבות העניין, הינה סבירה.

15.   אין מחלוקת בענייננו, כי התובע פוטר מעבודתו בנתבעת כחלק מתהליך התייעלות ורה-ארגון שנערך בחברה. יחד עם זאת, ברקע הפיטורים עמדו חשדות חמורים למעשים של הטרדה מינית של עובדות הנתבעת, אשר בגינן הושעה התובע מעבודתו לתקופה של כ-5 שנים, עובר לפיטוריו. חשדות אלה, יש לציין, הסתיימו בהרשעה בפלילים.