עיזבון המנוח שפינדובסקי ארקדי ז"ל ע"י ואח' נ' קופת חולים לאומית ואח'

החלטה

1.התובעים עותרים לפסילת חוות דעת המומחה הרפואי שמונה מטעם ביהמ"ש פרופסור ורד. כרקע לדברים יצוין כי בתובענה עותרים התובעים שהינם יורשי המנוח מר שפינדובסקי ארקדי ז"ל לפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם עקב רשלנות הנתבעים בטיפול הרפואי שניתן לו בסמוך לפני פטירתו.

2.נטען על ידי התובעים כי בחוות הדעת קיים פגם מהותי הגורם לפגיעה קשה בזכויותיהם הדיוניות של התובעים ,זאת באשר המומחה הסתמך על קביעות של שני קרדיולוגים נוספים מלבדו, לצורך חוות הדעת שניתנה מטעמו.

3.נטען בבקשה כי המומחה נזקק בעת כתיבת חוות הדעת לחיזוק למסקנותיו וערך למעשה "משאל עם" שבו שיתף רופאים אחרים שזהותם אינה ידועה אשר לא היה להם כל מנדט מטעם ביהמ"ש לבטא עמדה במחלוקת שבין הצדדים ובין המומחים מטעמם.

4.הנתבעים מתנגדים למבוקש.

5.בחוות דעת פרופסור ורד סוקר פרופסור ורד את האירועים נשוא המחלוקת בפרספקטיבה הרפואית ובכלל זה את מצבו הרפואי של המנוח בטרם פטירתו את גורמי הסיכון בתחלואה את בדיקות הא.ק.ג. שנערכו לו, ואת הרישומים הרפואיים שנערכו בעניינו .

6.המומחה סורק את האירועים הנוגעים לטיפול במנוח בסמוך לפני פטירתו .

7.המומחה מתייחס בנוסף לחוות הדעת שהוגשו מטעם כל אחד מן הצדדים למחלוקת ביניהם ולדעתו בכל אחת מהנקודות בשאלות השנויות במחלוקת בין מומחי הצדדים שהם אמנם לכאורה השאלות הרפואיות הרלבנטיות לצורך ההכרעה בתובענה.

8.בחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש חיווה המומחה דעתו כי המנוח לקה באוטם שריר הלב שהתבטא בחסימה של עורק כלילי בסמוך ליום 26.3.06 , פנה למיון בעת שהיה עדין כאוב ובא.ק.ג. נראו סימני סכמיה אם כי לא מאוד מרשימים שלא אובחנו על ידי הרופא התורן, אך הוא בצדק המליץ על הפנייה למיון . המלצה זו על פי חוות דעת המומחה לא התקבלה על ידי המנוח מסיבות שאינן ידועות. למחרת פנה המנוח למרפאת קופת חולים כשמצבו הקליני הוטב והא.ק.ג החוזר הראה סימני רגיעה יחסית. הנתבעת מספר 2 המליצה על בירור קרדיאלי אשר על פי הערכת המומחה מטעם ביהמ"ש נהגה באופן סביר על יסוד הנתונים שהיו בפניה אף על פי כן למרבית הצער לקראת הערב חל איטום חמור של האוטם שהתבטא בקרע בראש השריר הפפילרי הפוסטרו מדיאלי שגרם לאי ספיקה חמורה וקשה של המסטם המיטרלי ולבצקת ריאות . כל אלא אובחנו על פי קביעות המומחה על ידי הצוות בברזילי שגם הדגימו בצנתור שהעורק שהיה ככל הנראה אחראי על האוטם היה פתוח, ובכל זאת הסיבוך הקשה של האוטם לא נמנה.

הניתוח שעבר המנוח בבית החולים סורוקה לא הביא להצלת חייו.

זו מסקנת המומחה מטעם ביהמ"ש.

9.מחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש עולה כי המומחה הסתמך לכאורה על המסמכים הרפואיים שהונחו בפניו ועל העובדות שהובאו לידיעתו ביחס להתנהגות המנוח .

10.טרוניית ב"כ התובעים היא כנגד דברי המומחה כדלקמן:

"... על מנת לקבל חיזוק לחוות דעתי – כפי שתובא להלן – ביקשתי משני קרדיולוגים בכירים – מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב ומנהל היחידה לטיפול נמרץ לב ביניים במחלקתי, לעיין בתרשימים בסדר אקראי ולחוות את דעתם – תחילה בלא ידיעת הסיפור הקליני, ובהמשך לאחר שהסיפור הקליני נמסר להם...

... הקונצנזוס שלהם והדבר תואם לחלוטין את האינטרפרטציה שלי – שבתרשים מה-26 מרץ , בעת הביקור במוקד חירום ובזמן טכיקרדיה מאוד בולטת מקטע ...

... תרשים הא.ק.ג. מה-27 במרץ 2007 פורש על ידי כולם כתרשים ללא עדות לאיסכמיה משמעותית..

11.השאלה הנשאלת בנסיבות הענין היא האם סמך המומחה מטעם ביהמ"ש את חוות דעתו על חוות דעת אחרים ואימצה.

12.ההלכה בענין זה כפי שבוארה בר.ע.א 7265/95 שרון גלדשטיין ואח' נ' ג'נט בראל פ"ד נ 3 2014 (1996) היא :

"מומחה שמינה בית המשפט אינו רשאי לפתור את עצמו מלתת חוות דעת עצמאית משלו, שתהיה פרי הבדיקה , המומחיות, העיון, ושיקול הדעת שלו לבדו. כמו השופט שאינו רשאי להעביר את החלטתו לגורם אחר, אלא עליו לשאת אותה לבדו, במלוא כובדה, על כתפיו שלו, כך גם המומחה הרפואי.רשאי הוא לבקש בדיקה נוספת על ידי רופא או מומחה אחר, ורשאי הוא לסמוך על תוצאותיה אחרי שהעביר אותה ביקור מומחיותו אך אל לו לסמוך את חוות דעתו על חוות דעתו של המומחה האחר, ואל לו לאמצה".

13.עולה מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט אשר שיתף את קוראיו בפרטי פרטים בהלך רוחו בדרך עבודתו בדילמות שניצבו בפניו, במחשבות שחשב ובאופן שבו פעל על מנת לחוות דעתו בהן , כי גיבש אינטרפרטציה , היינו פרשנות שבמשקפיה ניתח את מערכת העובדות שהוצגה בפניו.