החלטה
לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.
המשיב הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיק אשר נמשך על ידי המבקש לפקודתו. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקש ביום 2.2.12.
ביום 2.12.12 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.
בתצהירו התומך בבקשה טוען המבקש, כי האזהרה הומצאה לידי השב"ס ביום 2.2.12, כאשר שהה המבקש בבית הסוהר, אולם לטענתו היא לא הועברה לידיו מעולם. עוד טוען המבקש, כי בחודש אוגוסט 2012 עבר תאונת דרכים קשה, אשר בעקבותיה שבר את רגלו מה שמנע ממנו תנועה מוחלטת.
לגופה של התביעה, טוען המבקש, כי שכר את שירותי המשיב על מנת שייצגו בהליך פלילי אשר התנהל נגדו. המשיב ייצג את המבקש בדיון בהארכת מעצר בבית משפט השלום, ובעבור ייצוג זה שילם המבקש למשיב סך של 4,000 ₪. ביום 18.9.08 הובא המבקש בשוגג לבית משפט השלום לשם מעצרו עד תום ההליכים, וזאת במקום לבית המשפט המחוזי. המשיב הגיע לתא המעצר בבית משפט השלום וביקש מהמבקש לחתום על הסכם שכר טרחה לשם ייצוגו בתיק הפלילי בכל הדיונים העתידיים בבית משפט השלום. לטענת המבקש, הוטעה על ידי המשיב כי התיק יידון בבית משפט השלום ועל כן חתם על הסכם שכר הטרחה. בדיעבד התברר כי התיק עתיד להתנהל בבית המשפט המחוזי, והמבקש אף שוחרר ללא תנאים. עובר לקיום הדיון בבית המשפט המחוזי העביר המבקש לידי המשיב שתי המחאות פתוחות ללא סכום לשם תשלום שכר הטרחה המוסכם אשר עמד על סך של 26,000 ₪. בעקבות דרישת המשיב לתשלום סכום נוסף בסך של 5,000 ₪, הודיע המבקש למשיב כי אינו מעוניין שהמשיב ייצגו ודרש ממנו את השטרות בחזרה. המשיב סירב להשיב לידי המבקש את השטרות, אך בסופו של יום לא ייצג אותו בהליך ויוצג על ידי עורכי דין אחרים. לפיכך, טוען המבקש לכשלון תמורה מלא.
ביקשתי את תגובת המשיב לבקשה, אף זו לא התקבלה.
המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).
כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר מזו הננקטת בהארכת מועד להגשת ערעור (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).
כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).
במקרה זה, המבקש טוען כאמור כי לא הגיש את ההתנגדות במועד כיוון שהאזהרה שנמסרה לידי שירות בתי הסוהר לא הועברה אליו וכן לנוכח העובדה שבחודש אוגוסט 2012 עבר תאונת דרכים, אשר הגבילה את תנועתו. נימוקים אלה יכולים טעם מיוחד הדרוש לשם הארכת מועד בערכאה ראשונה, לצורך שמיעת טענותיו של המבקש והכרעה בהן לגופן.
אשר לטענות שמעלה המבקש בהתנגדות לגופה, הרי שטענת המבקש בדבר כשלון תמורה מלא עשויה להקים לו הגנה לכאורה בפני התביעה ועל כן אני מורה על קבלת ההתנגדות ועיכוב הליכי ההוצאה לפועל.
לנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:
התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן יפרע את הפרשי האגרה אותם עליו לפרוע על-פי דין.
הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.
היה והתובע לא יגיש את המסמכים ולא יפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתו.
ניתנה היום, י"ב סיון תשע"ג, 21 מאי 2013, בהעדר הצדדים.