עטאללה נ' מדינת ישראל ואח'

לפני ערעור, שהוגש מכוח סעיף 70ד(א) לחוק בתי המשפט [נ"מ], תשמ"ד-1984, על החלטתו של בית משפט השלום בראשון לציון, שניתנה ביום 10.08.22 בתיק פ"ר 57246-03-22 מפי כב' הש' גבאי, ועיקרה קבלת בקשתם של משיבים 2 ו-3, להתיר את פרסום שמו של המערער בזיקה לחקירה בפרשה הנודעת בציבור כ"פרשת הסירסור בסוהרות".

חשדות והליכים:

1. המערער הוא אסיר עולם החשוד בכך שבמהלך ריצוי עונשו בכלא "גלבוע" ביצע עבירות מין בסוהרות. במסגרת פרשה זו נחקרו גם גורמים בשב"ס, וביום 21.03.22 ביקשה היחידה החוקרת וקיבלה צו איסור פרסום מוחלט על החקירה ועל עצם קיומה.

2. ביום 27.03.22 הגיש משיב 2, כתב לענייני משטרה ופלילים בעיתון "ידיעות אחרונות" ובאתר Ynet, בקשה להסרה או לצמצום הצו הנ"ל, ובכך נפתח ההליך נושא הערעור שלפניי. המשטרה התנגדה למבוקש, "מחשש כי חשיפה זו עלולה לפגוע בבדיקה המתנהלת וכן בתיקים פליליים אחרים להם זיקה למידע", ובתום דיון שנערך ביום 11.04.22 התיר בית המשפט לפרסם אך ורק את עצם קיומו של הצו, מטעם עיקרי של חשש לפגיעה בחקירה.

3. המדינה ערערה על ההחלטה הנ"ל, ובמהלך הדיון שנערך לפניי ביום 24.04.22, גיבשו משיבים 1 ו-2 הסכמה, לפיה "יוותר צו איסור פרסום מלא על כל הפרטים, לרבות עצם קיומו של הצו, למשך 21 יום" שלאחריהם יידון העניין שוב בבית המשפט קמא [ע"ח 29693-04-22].

4. הדיון בבית המשפט קמא התחדש, המדינה התנגדה לכל פרסום ולו על-דרך של פראפראזה מוסכמת, ובתום דיון שנערך ביום 30.05.22 דחה בית המשפט את בקשתו של משיב 2 והותיר את הצו המקורי בתוקפו, בנימוק עיקרי של חשש לפגיעה בחקירה המתנהלת.

5. ביום 27.06.22, בחלוף כחודש מההחלטה האחרונה הנ"ל ועקב שינוי נסיבות (הגשת תלונה נגד המערער), פנה משיב 2 לבית המשפט בבקשה חוזרת לביטול הצו או לצמצומו. המדינה התנגדה, מטעמי פגיעה בחקירה המתנהלת, ובתום הדיון שנערך ביום 10.07.22, שב בית המשפט ודחה את בקשתו של משיב 2 לכל צמצום של הצו ולכל נוסח פרסום חלקי.

6. הפעם ערער משיב 2 על ההחלטה הנ"ל, ובתום הדיון שנערך ביום 25.07.22 התיר חברי, כב' הש' קרשן, את פרסומה של ידיעה תמציתית לפיה "נבדק חשד שאסיר בטחוני ביצע עבירות מין חמורות בסוהרת", כששמו של המערער ופרטים נוספים מהחקירה נותרו אסורים בפרסום [ע"ח 31919-07-22].

7. ביום 31.07.22 הגיש המערער לבית המשפט קמא בקשה "להטלת צו איסור פרסום וצירוף [המערער] כמשיב לבקשת נציג העיתונות לפרסום ראיון ולהסרת איסור הפרסום", בה הלין על התנהלות ההליך עד-אז בין המדינה לבין עיתונאי, מבלי שהמערער צורף להליך על-אף הוראה ברורה בסעיף 70ב בחוק הנ"ל. בגוף הבקשה טען המערער כי על פרטי זהותו חל איסור פרסום מכוח חוק, שכן בפרשה זו הגיש אף-הוא תלונה – ומכאן שגם-הוא מתלונן בחקירה העוסקת, בין היתר, בחשד לעבירות מין.