ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
|
20383-07-11
07/02/2012
|
בפני השופט:
ניצה מימון שעשוע
|
- נגד - |
התובע:
חלי עותמי
|
הנתבע:
1. שמואל זילברברג 2. ורד זילברברג 3. כלל וסע - חברה לביטוח בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
המחלוקת בתיק זה הינה בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה נשוא התביעה, בה נפגע רכב התובעת במכה חזקה מאחור ע"י רכב הנתבעים, לבין הנזק למנוע.
התובעת טוענת, באמצעות השמאי מטעמה מר ויקטור עידן, כי כתוצאה מהמכה החזקה שקיבל הרכב מאחור, נשבר חלק פלסטיק מתושבת בית מסנן האויר ונפלה לתחתית המנוע, עקב סיבוב הפולי (הגלגלת) נדחס החלק הפלסטי הנ"ל אל מכסה רצועת התזמון ועצר את תנועת הרצועה, וכתוצאה מכך "התגלחו" שינים ברצועה ונקרעו, אבד התיאום בין תנועת השסתומים לבוכנות וכך השסתומים התעקמו והבוכנות נפגעו מההתנגשות בין השסתומים לבוכנות. מנגנון פגיעה זה נתמך גם בבדיקת המכונאי במוסך בו נבדק הרכב.
גם השמאים מטעם הנתבעת אישרו כי חלק פלסטי כאמור נמצא במנוע ופגע ברצועת התזמון, ואין מחלוקת כי הפגיעה נגרמה אך ורק בשל התאונה והרכב לא היה יכול לנסוע אילו הפגיעה ברצועה היתה נגרמת לפני התאונה. עם זאת, טוענים הנתבעים כי הרצועה הנ"ל נמצאה ישנה ויבשה ולכן היתה לתובעת תרומת רשלנות לתוצאה.
התובעת הציגה מסמך לפיו רכשה את הרכב מסוכנות פרפקט קאר ביום 20.11.09 וכי הרכב עבר את כל הטיפולים לפי הוראות היצרן לרבות החלפת רצועת תזמון. התאונה נשוא התביעה ארעה ביום 2.3.10 כך שבוודאי אין לתובעת, שהחזיקה ברכב ארבעה חודשים בלבד לפני התאונה, כל אשם באי טיפול סדיר ברכב.
מעבר לכך, צורמת הטענה לאי טיפול נאות ברצועה, כאשר ברור שאלמלא התאונה לא היתה רצועת התזמון נקרעת כלל וממילא לא היה נגרם הנזק למנוע, שחייב החלפתו.
לפיכך אני קובעת כי קיים קשר סיבתי מלא בין התאונה לבין הנזק למנוע.
אשר לירידת הערך, לא נסתרה חוו"ד השמאי עידן שקבע ירידת ערך של 25.5% עקב מכלול הפגיעות ברכב. השמאי פרנק מטעם הנתבעים לא כלל בחוו"ד כל התייחסות לירידת הערך, כאשר ברור מהיקף הפגיעות (פגיעות פח, רצפת תא מטען, קורות אורך אחוריות, כנפיים אחוריות) ועלות התיקונים, כי קיימת ירידת ערך ממשית.
בהעדר חוו"ד נגדית, אני מאשרת את ירידת הערך שנקבעה ע"י שמאי התובעת.
יצויין כי תאונת דרכים מאוחרת שעבר הרכב, בה נקבעו אחוזי ירידת ערך נמוכים, אינה משפיעה בדיעבד על ירידת הערך המסחרית בתאונה הקודמת.
אשר לשכ"ט השמאי – אכן הוא גבוה יחסית למקובל בשוק, ואני מעמידה את סכום החיוב לנתבעים בגין רכיב זה על 2,000 ₪. לא מצאתי לנכון לאשר את הרכיב של הלוואת גישור.
לפיכך ישלמו הנתבעים לתובעת סך של 21,600 ₪ מעבר למה ששולם עד כה, וכן אגרת המשפט.
ניתן היום, י"ד שבט תשע"ב, 07 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.