החזר שכר טרחת עורך דין, הוא נושא התביעה שלפני.
התובע ואשתו שכרו את שירותי הנתבעת, עורכת דין במקצועה, כדי שתגיש תביעה נגד שני מתווכי דירות בעיר מודיעין, מאחר שהעסקה שבגינה גבו דמי תיווך לא יצאה לפועל.
התובע לא טען בתביעתו נגד רמת העבודה של הנתבעת, גם לא חלק על העובדה שהנתבעת הגישה תביעה לבית המשפט בשמו ואף הסכים כי ההליך, שהופנה לגישור בבית המשפט, הסתיים בהצלחה לאחר שהצדדים הגיעו להסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין; ולמעשה אין מחלוקת כי הנתבעת ביצעה את העבודה המתחייבת מהעסקתה עד לקבלת פסק דין.
בהמשך ההליכים, משלא עמדו המתווכים (הנתבעים בתיק בסיס התביעה הזו) בתנאי הסכם הגישור שקבל כאמור תוקף של פסק דין, בקשו התובע ואשתו לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כדי לגבות את סכום פסק הדין. התובע פנה "...לנתבעת שתטפל בהמשך, היא היתה צריכה לבצע הוצל"פ" (עמ' 1, ש' 8-9).
'הטיפול' שנעשה (או ליתר דיוק שלא נעשה) בהליכי הוצאה לפועל הוא עילת התביעה.
לטענת התובע, הליכי ההוצאה לפועל לא הסתיימו עד יום 9.3.08 (כעולה מהתכתבות בין התובע לנתבעת), קרי, כשנה וחצי חלפו מאז החיוב האחרון שהיה על המתווכים לשלם על פי הסכם הגישור, ועל כן פנה הבן של התובע לבית המשפט לברר כיצד מתקדמים ההליכים ומדוע חל עיכוב בגבייה, אך אז התברר לו כי כלל לא נפתח תיק בהוצאה לפועל, ועל כן לא בוצעה כל פעולה לגביית פסק הדין.
לטענת התובע הוא זכאי להשבת מלוא שכר הטרחה ששולם לנתבעת קרי, סך של 4,000 ש"ח ועוד 755 ש"ח ששולמו לטענתו כ'מקדמה' על חשבון העבודה, כמו כן מבקש התובע "פיצוי עבור ההתרשלות במילוי התפקיד של עו"ד ומסירת מידע כוזב" (כתב התביעה).
מנגד, טענה הנתבעת כי ביצעה את העבודה לשמה נשכרה, ולטענתה המדובר בפעולות לפתרון הסכסוך בין התובע לבין מתווכי הדירות, לגרסתה שכר הטרחה שולם לה עבור עבודה זו בלבד ולא כללה הליכים בהוצאה לפועל בגינם לא גבתה שכר ועל כן אין לדעתה כל הצדקה להחזר שכר הטרחה ששולם לה בזכות, בגין עבודה שביצעה בענין התביעה המקורית.
עוד טענה הנתבעת כי התובע זכה לטיפול מקצועי ומסור עד לסיומה קרי, עד לקבלת פסק דין, עוד ציינה כי התובע היה מרוצה מדרך טיפולה והא-ראיה שבקש ממנה להמשיך את הטיפול בהליכי הוצאה לפועל שאינם חלק אינטגרלי מהעבודה שנמסרה לטיפולה.
מההתכתבות בין הנתבעת לבין הבן של התובע, עולה כי הנתבעת עצמה מציינת שלא ידעה שהתיק לא נפתח בלשכת ההוצל"פ וכי עובדה זו התבררה לה רק בעת שהבן של התובע פנה לבית המשפט ומצא כי לגבי גביית סכום פסק הדין כלל לא נפתח תיק בלשכת ההוצל"פ; הנתבעת ערכה בדיקה במשרדה שהעלתה כי פסק הדין שהוגש ללשכת ההוצל"פ היה חסר חתימה מקורית ומשכך לא ניתן היה להגיש את פסק הדין לגבייה "ביררתי עם העוזר המשפטי, שזוכר שהיתה מניעה טכנית לפתיחת התיק, כנראה העדר חתימה מקורית של בית המשפט על פסק הדין" (מתוך מייל שכתבה הנתבעת לבן התובע).
חרף המחדל באי הגשת פסק הדין להוצאה לפועל סבורה הנתבעת כי התובע אינו זכאי להחזר שכר הטרחה, מאחר שהשכר ששולם לה היה עבור הטיפול בתביעה ולא כלל שכר בגין הליכי ההוצאה לפועל. לביסוס טענה זו הוצג יפוי הכוח ממנו עולה כי התובע ואשתו ייפו את כוחה ל"הגשת תביעה נגד גלית ודוד..." (עמ' 2 ש' 15-16) וכי "שכה"ט ששולם לי היה שכ"ט מינימאלי ואינני רואה שום סיבה למה עלי להחזיר אותו. להליך ההוצל"פ שנפתח על ידי התובע לבסוף, אחרי שהחזרתי לו את התיק, לא נשכרתי במסגרת יפוי כח זה ולא שולם לי שכ"ט בגינו" (עמ' 2 ש' 18-21).
לטענת התובע כי שילם 'מקדמה' בסך 755ש"ח השיבה הנתבעת כי לא מדובר ב'מקדמה' אלא בתשלום על חשבון ייעוץ שאיננו חלק משכר הטרחה, ולהוכחת דבריה הציגה חשבונית מס ממנו עולה כי הסכום שולם "ע"ח שכ"ט ייעוץ בנושא גן ילדים במודיעין" (נספח ב' לכתב ההגנה).
עיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו על ידי הצדדים וכן שמעתי את טענותיהם בדיון ומכל אלה מצאתי לקבל חלק מהתביעה.
מעיון בחשבוניות שצרפה הנתבעת לכתב ההגנה עולה אכן כי חשבונית המס על סך 755 ש"ח היא מיום 27.3.2005, וענינה כפי שציינה הנתבעת - ייעוץ; חשבונית המס מיום 27.1.06 היא על חשבון שכר הטרחה בגין הטיפול בתביעה גופה, כ- 10 חודשים לאחר היעוץ; מכאן שנראה כי אין קשר בין שני אלה, וכי הסכומים האמורים שולמו לגבי שלב אחר בטיפול, האחד ייעוץ מקדמי והאחר לטיפול בתביעה.
לענין הליכי ההוצאה לפועל, ובהעדר הסכם שכר טרחה, נתתי דעתי לנסיבות ומצאתי שלא לקבל את גרסת הנתבעת כי לא שולם לה שכר טרחה עבור הטיפול בהליכי ההוצאה לפועל.
משלקחה הנתבעת על עצמה את הטיפול בהליכי ההוצאה לפועל ללא דרישת שכר טרחה נוסף, רשאי היה התובע להניח כי שכר הטרחה ששילם בעבר כולל גם הליכים אלה.
לקוחות של עורך הדין, אינם אמונים על הליכי בית המשפט, וסביר בעיני שאין הם יודעים את ההבדל בין ההליך גופו לבין הליכי הוצאה לפועל, גם סביר בעיני שהתובע הבין שעם תום הליכי הגישור כשבידיו פסק דין לטובתו, ישולם לו סכום פסק הדין שהוא תולדה של הסכם וכי אין צורך לנקוט הליכים נוספים לגבייתו, גם סביר בעיני שהתובע שלפני הבין כי הטיפול בהליכי הוצאה לפועל הם חלק משכר הטרחה הכולל ששילם לנתבעת בגין הטיפול בענין כולו, שהרי לשם מה זכה בפסק דין אם איננו מקבל את הכסף.
בהעדר הסכם שכר טרחה, ומשלא הובהר לתובע כי הליכי הוצאה לפועל כרוכים בשכר טרחה נוסף, ובנסיבות שתארתי אני רואה להורות על החזרת חלק מסכום שכ"ט, ככל שהוא נוגע להליכי ההוצל"פ; לאחר שנתתי דעתי לשיעור שכר הטרחה ששולם לנתבעת (4,000 ש"ח) מצאתי לאמוד את הסכום ב-1,300 ש"ח (כשליש משכר הטרחה).
משהודתה הנתבעת כי עקב טעות במשרדה (טעות של העוזר המשפטי שלה שידע בזמן פתיחת ההליך, כי יש 'מניעה טכנית' לפתיחת התיק ולא פעל לתיקונו) לא נפתח התיק בהוצאה לפועל, ומאחר שהדבר התגלה לנתבעת זמן ארוך לאחר המועד שבו נתבקשה לטפל בהליכי ההוצל"פ, אני סבורה כי נגרמה לתובע עגמת נפש מההמתנה לגביית הסכום ובעיקר מהציפיה לזכות בכסף לו הוא זכאי מכח פסק הדין, בודאי מקום בו נאמר לו ש'הענין בטיפול'.