עונשי מאסר וקנסות כבדים למורשעים בעבירות על חוק מס ערך מוסף

1.         הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בביצוע עבירות על חוק מס ערך מוסף התשל"ו - 1976 (להלן: החוק) כדלקמן. באישום מספר 1, הנאשמת 1 (להלן : הנאשמת) ומנהלה, הנאשם 2 (להלן: הנאשם) הורשעו בכך שבין השנים 2003 עד 2005 הוציאו 34 חשבוניות מס לחברות אחרות בסכום כולל של 6,082,318 ש"ח, כאשר הנאשמת לא ביצעה או התחייבה לבצע את העסקאות אשר בגינן הוצאו החשבוניות. אותן חברות אחרות, השתמשו בחשבוניות הללו כדי להשתמט מתשלום מע"מ. סכום  המס הכלול בחשבוניות היה בסך 902,641 ש"ח. באישום מספר 2, הורשעו הנאשמים בכך שבין השנים 2003 עד 2005 הגישו לשלטונות מס ערך מוסף 20 דו"חות תקופתיים בהם קיזזה הנאשמת תשומות  בסך של 2,469,599 ש"ח, בלא שיש לה מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק, זאת במטרה להתחמק מתשלום המס.  באישום מספר 3, הורשעו הנאשמים בכך שבשנות המס 2003 עד 2005 לא ניהלה הנאשמת באמצעות הנאשם פנקסי חשבונות או רשומות אחרות  שהיה עליה לנהל על פי חוק.

2.         הוזמן תסקיר של שירות המבחן, אשר תיאר את הנאשם, שהוא בן 33, נשוי ואב ל- 3 ילדים, שגדל בתנאי עזובה ושנאלץ לעזוב את בית הספר בכיתה ו' כדי לסייע בפרנסת משפחתו. מאז הוא עובד בעבודת מזדמנות. בהיותו בגיל 18 ריצה עונש מאסר של שנתיים בגין הנחת מטען חבלה. בגיל 24 התחתן. בגיל 25 הקים את החברה הנאשמת, שנסגרה לאחר שלוש שנות פעילות בעקבות העבירות נשוא האישום הנדון. הנאשם הביע את רצונו בפני קצין המבחן לנהל אורח חיים נורמטיבי ולפרנס את משפחתו. הנאשם לקח אחריות למעשיו עם זאת טען כי לא היה מודע לנעשה, משום שמנהל החשבונות הוא זה שניהל את כל הפעילות. קצין המבחן המליץ לגזור על הנאשם עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות "...לאור אופי העבירה ומתוך רצון לשמר אורח חיים נורמטיבי".

3.         המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם מאסר בפועל ממושך, מאסר על תנאי וקנס גבוה, לאור חומרת העבירות, אורך תקופת הביצוע של העבירות וסכום הנזק שנגרם לאוצר המדינה. הסניגור ביקש להסתפק בעונש מופחת לאור נסיבות המקרה ונסיבותיו האישיות של הנאשם. בדברו האחרון לפני גזר הדין, טען הנאשם שהוא מצטער מאוד על מה שקרה וכי אחרים ניצלו אותו.

4.         התביעה הפנתה לגזרי דין, בהם הושטו על נאשמים שביצוע עבירות דומות עונשי מאסר משמעותיים. התביעה הפנתה לע"פ 71538/07 (מחוזי ת"א) יגרמן נ. מ"י (להלן: פרשת יגרמן), שם נגזרו 30 חודשי מאסר לנאשם שבאמצעות חשבוניות פיקטיביות התחמק מתשלום מס בסכום של קרוב ל- 1,000,000 ש"ח. כמו כן, הפנתה התביעה לע"פ (מחוזי י-ם) 4827/09 חב' סופה בע"מ נ. מ"י (להלן: פרשת סופה), שבו נדון ערעור על גזר דין שניתן כנגד מנהל חברה שקיבל מהחשבוניות שהנפיקו הנאשמים שבפנינו כמפורט באישום מספר 1 ובאמצעותן השתמט מתשלום מס בסכום של 800,000 ש"ח. בית משפט לערעור אישר את גזר הדין שבית משפט קמא לפיו גזר על המערערים עונש מאסר בפועל לתקופה של 20 חודשים.

5.         לטענת הסניגור, יש להתמקד בנסיבותיו האישיות של הנאשם, שגדל בנסיבות חיים קשות המתוארות בתסקיר שירות המבחן ושהיום מרוכז בצורכי משפחתו. הסניגור ביקש להתבסס על תשובתו של הנאשם לכתב האישום, בה טען כי נוצל על ידי אחר שהפעיל אותו בביצוע העבירות תמורת סך של 3,000 ש"ח לחודש. התביעה ביקשה להרשיע את הנאשם על פי הודאתו (עמ' 1-2 לפרו' מיום 25.1.09). בשל כך, טוען הסניגור, על בית המשפט לראות כנתון את העובדה שהנאשם נוצל על ידי אחר כפי שטען. הסניגור הפנה לפסיקה בה נגזרו על נאשמים בעבירות דומות, כגון ע"פ (מחוזי י-ם) 9078/05, שם נדון המערער בגין עבירות מס תוך השמטת הכנסות בסכום של קרוב למליון ש"ח, ל 6 חודשי מאסר בפועל, מחציתם לריצוי בעבודות שירות  וע"פ (מחוזי י-ם) 4780/09 סכאפי נ. מ"י, שבו נשלח המערער ל 4 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות מע"מ שהביאו להתחמקות מתשלום מס של קרוב ל 900,000 ש"ח.

            באשר לפרשת סופה, בקש הסניגור לאבחן אותו מהמקרה הנדון. שם, הנאשמים נוהלו הוכחות בטרם הרשעתם וכאן לעומת זאת, הנאשם הודה במיוחס לו ובכך חסך זמן שיפוטי. לעומת הנאשם שבפנינו, למערערים בפרשת סופה לא טענו כי נוצלו על ידי אחרים לבצע את העבירות. מאותם הנימוקים, בקש הסניגור גם לאבחן את פרשת יגרמן מהמקרה הנדון.

            טענה נוספת שהועלתה על ידי הסניגור היתה שיש להקל בעונשו של הנאשם בשל עינוי הדין, משום שמדובר בעבירות שבוצעו לפני 5-7 שנים.

6.         העבירות אכן חמורות ביותר. כתוצאה ממעשיו של הנאשם כמנהל הנאשמת, נגרם נזק אדיר לאוצר המדינה של יותר מ- 3,500,000 ש"ח זאת על פני שלוש שנות פעילות. באשר לטענה שנאשם נוצל על ידי אחרים, או ליתר דיוק, הופעל על ידי אחרים תמורת שכר, גם אם נקבל טענה זו במישור העובדתי, אין לייחס לה משקל רב בבואינו לגזור את העונש. כפי שטענה המאשימה, התופעה הנפסדת של הפצת חשבוניות מס פקטיביות הפכה למעין "מכת מדינה" לאור הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן לבצע את העבירה, והרווחים הגדולים הטמונים בה והקושי של חוקרי המס לגלות את העבירות הללו ואת מבצעיהן. "אנשי הקש", כמו הנאשם שבפנינו, הנרשמים שמנהלי החברות הפיקטיביות אשר מפיצות את החשבוניות, מהווים חולייה חשובה בביצוע העבירות ובהסתרת גורמי הפשע העומדים מאחוריהם.  טענה זו של הנאשם דומה לטענה של סוחרי סמים ברחוב, המבקשים הקלה בעונש משום שהם האחרונים בשרשרת הסם. כפי ש"דגי הרקיק" מבין מפיצי הסמים נענשים בחומרה, כך צריך להתיחס גם למפיצי חשבוניות מס פקטיביות בהיקפים גדולים, הטוענים שהם מופעלים על ידי אחרים.

7.         באשר לפרשת סופה, מצאתי בה מקור מתאים להשוואה, משום שמדובר בנאשמים אחרים באותה פרשה הנדונה באישום הראשון שבפנינו, בשים לב לכלל של אחידות הענישה.

8.         עם זאת, ניתן לגרוס כי המקרה שבפנינו חמור יותר מפרשת סופה משום שהנאשם שבפנינו גרם לנזק גדול יותר לאוצר המדינה. ברם, כפי שטען הסניגור, המערערים בפרשת סופה לא הודו במיוחס להם לעומת הנאשם שבפנינו שהודה, ויש להביא בחשבון לטובתו של הנאשם את שיקול עינוי הדין.  

            נראה לי כי אותו שיקול המצדיק החמרה בדינו של הנאשם, מחד, והשיקול המצדיקה הקלה בדינו של הנאשם, מאידך, לעומת העונש שהושט על הנאשמים בפרשת סופה, מאיינים זה את זה.

8. לאור כל האמור, החלטתי לגזור על הנאשמים עונשים כמפורט להלן:

א. הנאשמת  - קנס בסך 350,000 ש"ח

ב. הנאשם -

(1) מאסר לתקופה של 20 חודשים.

(2) מאסר על תנאי של 12 חודשים למקרה שהנאשם יעבור עבירה על חוק מס ערך מוסף במשך שנתיים.

(3) קנס בסך 100,000 ש"ח או 10 חודשי מאסר כנגדו.

זכות הערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.

ניתן והודע היום כ"ז  סיון תש"ע, 09/06/2010 במעמד הצדדים.