ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
|
6525-02-10
25/10/2010
|
בפני השופט:
הדס עובדיה
|
- נגד - |
התובע:
ליאור עוזיאל
|
הנתבע:
1. חן אוריון 2. שומרה חב' לביטוח
|
פסק-דין,החלטה |
פסק דין
1.עניינה של התביעה תאונת דרכים שארעה ביום 9.8.09 במושב כפר חיים.
2.נטען בכתב התביעה כי הנתבעת 1 סטתה מנתיב נסיעתה שמאלה גרמה לתאונה ולפגיעה ברכב התובע. המדובר באופנוע.
3.התובע עותר לחיוב הנתבעות הנהגת ומבטחה ופיצויים בסך 7,310 ₪ וזאת תיקוני האופנוע עפ"י חוות דעת שמאי בסך 5,728 ₪ ובנוסף הוצאות שכ"ט שמאי בסך 582 ₪ וכן בגין אובדן שני ימי עבודה אותם מעריך התובע בסך 1,000 ₪.
4.הנתבעת טענה בכתב ההגנה המתוקן כי התאונה ארעה בכביש פנימי בתוך המושב בו מהירות הנסיעה איטית עקב "במפרים".
5.לטענת הנתבעת פנתה שמאלה מכביש דו סיטרי בו נתיב נסיעה אחד לכל כיוון כשלפתע אופנועו של התובע שהגיע מאחוריה פגע בה בפינה השמאלית של רכבה.
6.הנתבעת טוענת כי התאונה נגרמה עקב אשמו של התובע שלא שמר מרחק ולא התחשב בתנאי הדרך.
7.בעדותו בבית משפט העיד התובע לראשונה כי בטרם החלה הנתבעת לפנות שמאלה לא אותתה.
8.הנתבעת הכחישה בגרסתה את גרסתו של התובע בענין זה והעידה כי זוכרת בוודאות שאותתה וכי אותתה במשך זמן רב מיד בסמוך לאחר שהשלימה יציאה מדרך אחרת במושב ממנה הגיע בדרך שבה ארעה התאונה. בענין זה העידה הנתבעת "אני אותתי במאה אחוז. פרשנות שלי שבגלל שאותתי הרבה לפני, יכול להיות שחשב שנתקע לי האיתות או שאני מאותת סתם, האיתות עבד".
9.נטל הוכחת התביעה על כל יסודותיה על התובע בכל הנוגע לטענה הכבושה והמושהית שלפיה בטרם ביצוע פניה שמאלה הנתבעת לא אותתה לא ראיתי לנכון לקבל את טענת התובע וגרסתו לאור עדותה של הנתבעת ומשעדותו בענין זה כבושה ומושהית, ומשטענתו בענין זה חורגת מכתב התביעה.
10.שאלה הנשאלת לפיכך היא האם בהתחשב בהנחה שהנתבעת אותתה בטרם פנתה שמאלה, ניתן לייחסה לה אחריות לקרות התאונה.
11.הנתבעת העידה כי האופנוע היה כי בטרם יצא לפניה שמאלה הסתכלה במראה ולא ראתה את התובע ואז שמעה קול חבטה וראתה במראה את האופנוע נופל.
12.רשלנות המיוחסת לנתבעת ע"י התובע עצם הסטיה משמאלה מנתיב נסיעה אשר גרמה לתאונה.
13.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, סבורתני כי כל אחד מהם יכול היה למנוע את התאונה ולפיכך כי שניהם אשמים במידה זו או אחרת לקרות התאונה.
14.אחריות הנתבעת לתאונה נובעת מכך שלא ראתה את התובע ופגעה בו שנסע לצידה על האופנוע במקום המותר לעקיפה.
15.אחריות התובע לתאונה בכך שיצא לעקיפה במקום שיש פניה שמאלה לדרך במושב כפר חיים, הגם שאין איסור על יציאה לעקיפה בנקודה זו עפ"י תמונות הדרך שהוצגו בפני, סבורתני כי נהג זהיר קל וחומר רוכב אופנוע לא היה בוחר במקום זה על מנת לצאת בו לעקיפה.
16.בנוסף, יש לייחס לתובע רשלנות לקרות התאונה והנזק בכך שלא הבחין באיתות שהפעילה הנתבעת או לא פרשו נכונה או התעלם ממנו מסיבותיו.
17.בחלוקת האחריות בין הצדדים ראיתי לנכון לייחס להם מידה שווה של אשם לקרות התאונה ולנזק ולפיכך על הנתבעת לשאת במחצית מנזקו של התובע.
18.עפ"י חוות דעת שמאי שצורפה לתביעה בסך 5,728 ₪, שכ"ט שמאי 582 ₪, אינני סבורה כי התובע הוכיח נזק נוסף מעבר לסכום זה בראיות כנדרש. סה"כ 6,310 ₪.
20.התובע העיד כי מפאת חסרון כיס לא עלה בידו לבצע את התיקון וכי יתקן את האופנוע עם קבלת הפיצוי.