עובדת שהוטרדה מינית מס' פעמים תקבל פיצוי ללא הוכחת נזק בגין מעשה אחד

הנשיא סטיב אדלר

 בית הדין האזורי חייב את אלמוני לשלם לפלונית פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 50,000 ש"ח כשיעורו לפי הוראות סעיף 6(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן גם: החוק או החוק למניעת הטרדה מינית) ביום מתן פסק הדין.

     יצוין, כי בדיקה שערכנו מעלה, כי הסכום המרבי המעודכן במועד מתן פסק דינו של בית הדין האזורי עמד על כ-61,000 ש"ח ( להלן: 50,000 ש"ח (מעודכן)).

פתח דבר

[2] פלונית עתרה לבית הדין האזורי בתביעה בגין חמישה מקרים שונים בהם, לטענתה, הוטרדה מינית על ידי אלמוני במקום עבודתם המשותף. האחד, בשנת 1994, ועוד ארבעה מקרים אחרים בין החודשים פברואר 2000 ועד ספטמבר 2001.

     בחודש יוני 1994 החלה פלונית להתמחות כאחות במחלקה בבית חולים בצפון הארץ (להלן: בית החולים). בחודש אוקטובר אותה שנה החלה היא לעבוד בה כאחות. העסקתה כאחות נמשכה בכל התקופה בה התרחשו האירועים מושא הליך זה.

     באותה עת שימש אלמוני כסגן אחות אחראית במחלקה ומדריך קליני בבית החולים, אשר מתוקף תפקידו היה ממונה על אחיות חדשות המתקבלות למחלקה, ובכלל זה על פלונית. החל משנת 1997 קודם אלמוני להיות האח האחראי במחלקה, ובתוקף תפקידו זה היה הממונה הישיר על פלונית.

      יצוין, כי בשנת 1996 נישאה פלונית לבחיר ליבה, המשרת כשוטר במשטרת ישראל.

      טענת פלונית בבית הדין הייתה, כי אלמוני ביצע נגדה מעשים מיניים חמורים, העולים כדי מעשי סדום, וזאת בניגוד לרצונה ותוך שימוש בכוח, בחמישה מקרים שונים: האחד בשנת 1994, ועוד ארבע מקרים אחרים בין החודשים פברואר 2000 ועד ספטמבר 2001, כאשר בין כל שני מקרים הפרידו מספר חודשים.

      מנגד, טען אלמוני, כי בנוסף על יחסיהם במקום עבודתם המשותף, משך שנים רבות היו בינו לבין פלונית מערכת יחסים אינטימית מתמשכת, אשר לא הייתה מבוססת על אהבה ורצון לפתח קשר עמוק עם אופק לעתיד משותף, אלא יחסי חברות אשר כללו במקרים רבים גם מעשים מיניים מזדמנים, אך לא הגיעו לכדי יחסי מין מלאים, והכול בהסכמה ומתוך רצון הדדי.

    בית הדין האזורי שמע עדים רבים, לרבות את עדותם של פלונית ואלמוני, של מספר עובדי בית חולים וכן של בודק הפוליגרף אשר ביצע בדיקת פוליגרף לפלונית, ביוזמת בעלה.

      בית הדין האזורי קבע, כי לא הייתה מערכת יחסים אינטימית מתמשכת, וקיבל את גרסתה של פלונית לפיה מדובר בחמישה מעשי הטרדה מינית נפרדים, שנעשו בלא הסכמתה, תוך ניצול יחסי המרות בין השניים. עם זאת, בית הדין לא קבע ממצא עובדתי בשאלה האם היה שימוש בכוח מצד אלמוני, אם לאו. על כך, נרחיב בהמשך דברינו. 

גרסאות פלונית ואלמוני

אופי המעשים המיניים לפי גרסת פלונית -

[3]לצורך הבנת המקרה, עלינו לתאר את גרסתם העובדתית של השניים: של פלונית מצד אחד, ושל אלמוני מצד שני. זאת, על אף אי-הנעימות הכרוכה בכך. לאחר מכן נשלים את תיאור השתלשלות העניינים, כפי העולה ממכלול הראיות.

      לטענת פלונית בעדותה בבית הדין, בוצעו בה חמישה מעשי הטרדה מינית בזויים וחמורים, בניגוד לרצונה ותוך שימוש בכוח. להלן יובאו בקצרה תיאורי המקרים, כאשר הציטוטים לקוחים מתוך תצהירה של פלונית כפי שהוגש לבית הדין האזורי.

א.       המקרה משנת 1994 - כשלושה חודשים לאחר תחילת עבודתה במחלקה, היו אלמוני ופלוני היחידים בעבודה במשמרת לילה במחלקה, כאשר אלמוני היה אחראי המשמרת. על פי תצהיר פלונית, במהלך המשמרת, קרא אלמוני לפלונית בקול רם מחדר ההלבשה, וכשזו נכנסה " נדהמתי לגלות את הנתבע עומד שהוא נשען על הארונות, ואבר מינו מחוץ למכנסיו...לפני שהספקתי להתעשת הוריד הנתבע את ראשי בכוח לעבר איבר מינו...כעבור זמן קצר של מין אוראלי כפוי הגיע הנתבע כדי סיפוקו. אני ברחתי מהחדר חזרה לדלפק האחיות".

      לטענת פלונית, היא בחרה שלא להתלונן על המקרה, נוכח הבושה והחשש לאבד את מקום עבודתה. אירוע זה היה אירוע חד פעמי, אשר לא חזר על עצמו עד לסדרת מעשים שהחלה בשנת 2000, כפי שיפורט להלן.

ב.         המקרה השני - לטענת פלונית, בפברואר 2000, לאחר חזרתה מחופשת הלידה של בנה השני, קרא לה אלמוני לשיחה בחדרו. בתחילה, שוחח עמה על ענייני עבודה, ובשלב מסוים " ללא כל סימן שבישר על הבאות, פתח את רוכסן מכנסיו..." וביקש כי תבצע בו מין אוראלי. פלונית סירבה, ואלמוני אונן תוך כדי החלפת דברים ביניהם עד אשר בה לידי סיפוקו.