עובד שהוא סטודנט אינו זכאי להפוך לעובד קבוע עם סיום לימודיו

1.         האם עובד שהוא סטודנט, כמשמעות מונח זה בהסכם הקיבוצי החל במקום העבודה, זכאי להפוך להיות עובד קבוע, או שעם סיום לימודיו, בהכרח, פוקע חוזה העבודה בין הצדדים?

זוהי בתמצית עיקר המחלוקת בתיק זה, שהביא לפתחנו התובע. בכתב התביעה המתוקן, הוא עותר להצהיר עליו כמי שהפך להיות עובד קבוע בחלוף שנתיים מאז תחילת העסקתו וכן לקבלת פיצוי בסך 50,000 ש"ח לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח 1988, להורות כי מכתב הפיטורים מיום 7/4/06 בטל תוך תשלום שכרו של התובע בתקופת הבטלה מאונס.

2.         בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו, התובע היה סטודנט באוניברסיטת בן גוריון, בה למד ללימודי תואר ראשון ושני במינהל עסקים.

3.         הנתבעת 1, הינה חברת בת ציבורית של קונצרן כימיקלים לישראל, העוסקת ביצור מוצרים על בסיס מגנזיה לתעשיות הפלדה, לתרופות, תוספי מזון, ויטמינים וגומי   (להלן: "החברה").

4.         הנתבע 2 הינו ועד העובדים והנציגות הנבחרת של עובדי החברה. הנתבע 2 הינו אורגן הסתדרותי, בעל סמכויות על פי חוקת ההסתדרות הכללית החדשה של העובדים בישראל ועל פי תקנון ועדי העובדים של ההסתדרות (להלן: "הועד").

5.         על העובדים בחברה חלים הסכמים קיבוציים שונים המסדירים את תנאי העסקתם בשלושה מסלולים:

5.1        מסלול העסקה שבסופו קביעות - על מסלול זה נמנים עובדי דור א' ועובדי דור ב'.

5.2        מסלול העסקה בהסכמים אישיים.

5.3        מסלול העסקה זמנית  ומיוחדת.

6.         התובע התקבל לעבודה ב-20/7/00 כסטודנט במסלול ההעסקה הזמנית בתפקיד מפעיל כימי ( טופס תנאי שרות, חתום על ידי התובע צורף כנספח ו' לתצהירי הועד).

7.         בחודש ינואר 2004, עם סיום לימודי התואר הראשון של התובע, פנתה החברה לתובע והודיעה לו על סיום עבודתו. התובע המשיך לעבוד, מאחר והחל בלימודי התואר השני. לאור צרכי החברה הוחלט לבטל את הודעת הפיטורים ולהמשיך בהעסקת התובע במתכונת המיוחדת לסטודנטים ( סעיפים 25 - 26 לתצהירו של מר איציק בן ישי - יו"ר הוועד).

8.         במהלך שנת 2005 נערכה שיחה בין התובע למר ליאור ביטון, המשמש כמנהל ייצור בחברה, בה הובהר לתובע, כי מאחר והוא נמצא לקראת סיום לימודיו, עליו להיערך לסיום עבודתו בהתאם למדיניות החברה לגבי סטודנטים ( סעיף 5 לתצהירו של מר ביטון).

9.         בחודש ינואר 2006, קיים מר ביטון שימוע לתובע ובו הודע לו על כוונת החברה לסיים את העסקתו מהטעם שהוא לקראת סיום לימודיו. התובע לא העלה טענה כנגד כוונה זו במהלך פגישה זו ( סעיף 11 לתצהירו של מר ביטון).

10.        במהלך חודש פברואר 2006, פנתה הנהלת החברה ליו"ר הוועד - מר בן ישי, והודיעה לו על כוונתה לסיים את העסקת התובע. מר בן ישי לא מצא מקום להתנגד לפיטורי התובע ( סעיפים 28 - 29 לתצהירו של מר בן ישי).

11.        בתאריך 9/2/06 , הוצא לתובע מכתב פיטורים, כאשר מועד סיום העבודה תוכנן להיות 9/3/06 .        לאחר שהתובע טען כי קיבל את המכתב במועד וכי הוא זכאי לחודש הודעה מוקדמת, יצא מכתב חדש ביום 2/3/06, כאשר תאריך הפסקת העבודה הוא 27/3/06.

            התובע שוב טען כי קיבל המכתב באיחור ושוב שונה המכתב ביום 7/3/06 כך שתאריך סיום העבודה יהיה 7/4/06 ( סעיף 15 לתצהירו של מר ביטון ונספחים ד, ו, לתצהיר התובע - המהווים מכתבי הפיטורים שנמסרו לתובע).

12.        בתאריך 22/3/06 פנה התובע בבקשה למתן צו מניעה זמני כנגד פיטוריו. בדיון שהתקיים ביום 29/3/06, הסכים התובע למשוך את בקשתו, תוך שנקבע מועד לדיון בתביעה.

13.        טענות התובע