עובד עיריית ראשל"צ יפוצה ע"י יו"ר סיעת ש"ס בעיריית ראשל"צ בגין הוצאת לשון הרע

מבוא

1.         תביעה זו הינה תביעת לשון הרע בסך 250,000 ש"ח שהגיש התובע נגד הנתבע בגין חמישה פרסומים שנעשו לדבריו בשנת 2003 על ידי הנתבע: פרסום אחד בכתבה בעיתון "ערים" (להלן: "הפרסום בעיתון") וארבעה פרסומים שנעשו בעל-פה במועדים שונים בבתי כנסת ובכנסי פעילים של תנועת ש"ס (כל הפרסומים שלעיל ייקראו להלן: "הפרסומים") .

2.         סמוך לאחר הגשת התביעה הגיש התובע קובלנה פלילית פרטית נגד הנתבע בגין אותם פרסומים (קפ (ראשלצ) 1005/04, להלן: "הקובלנה הפלילית").

            בהסכמת הצדדים הופסקו ההליכים בתובענה זו כשנשמרה לתובע הזכות לחדש את הדיון בתובענה כשיסתיים הליך הקובלנה הפלילית.

3.         ביום 4.10.06 ניתנה הכרעת הדין בקובלנה הפלילית מפי כב' השופט הימן, אשר זיכה את הנתבע מאשמה בנושא הפרסום בעיתון והרשיע אותו בעבירות נשוא ארבעת הפרסומים האחרים (להלן: "הכרעת הדין").

4.         מאוחר יותר, ביום 21.3.07, ולאחר שנתקבל תסקיר שירות המבחן, ביטל בית המשפט את הרשעת התובע והעמיד אותו בפיקוח שירות המבחן למשך חצי שנה.

5.         לאחר מכן חודש הדיון בתובענה וביום 22.10.07 הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו יימצא תיק הקובלנה הפלילית בפני המותב הנוכחי על כל החומר המצוי בו, וכי יינתן פסק דין רגיל ומנומק לאחר שהצדדים יסכמו טענותיהם בכתב.

6.         הצדדים אכן סיכמו טענותיהם בכתב והגיעה העת ליתן את פסק הדין.

הפרסום בעיתון

7.         ביום 30.5.03 פורסמה בעיתון "ערים" כתבה במסגרתה רואיין הנתבע על ידי הכתב, כאשר התובע טוען כי אמירות שונות הכלולות בכתבה ככאלה שנאמרו מפי הנתבע אודות התובע הן אמירות משמיצות ופוגעות , חסרות בסיס עובדתי, ויש בהן משום לשון הרע.

8.         בהכרעת הדין נקבע כי הואיל והנתבע אינו מודה בדברים שיוחסו לו וכופר בהם, היה על התובע להוכיח את עצם אמירת הדברים. משלא הובא להעיד איש מהאחראים לפרסום הכתבה בעיתון, לרבות כותב הכתבה, ומשאין הפרסום לכשעצמו מהווה הוכחה לאמיתות הדברים, קבע בית המשפט כי התובע לא הוכיח כי הדברים הכתובים בעיתון נאמרו על ידי הנתבע.

9.         התובע טוען בסיכומיו טענות שונות ומגוונות שנועדו לשכנע את בית המשפט כי יש לקבוע שהנתבע אמר את כל הדברים המצוטטים מפיו בכתבה.

            כך, טוען התובע כי אף שהנתבע זוכה מאישום זה בהליך הקובלנה הפלילית, הרי בהליך התובענה האזרחית נדרשת רמת הוכחה נמוכה יותר בה עמד התובע.

            עוד טוען הוא כי משהודה הנתבע כי השיב לשאלות הכתב, אך בפרסום צוטטו דבריו בצורה לא נכונה, מתקיים הכלל של "הודאה והדחה" והנטל מוטל על הנתבע להוכיח את טענתו. בנטל זה לא עמד הנתבע, כיוון שלא הביא ראיות לתמיכה בגרסתו, לא את הכתב, ולא אף אחד אחר.

            לא רק זאת, אלא שהנתבע נמנע מלהשיב למכתב התראה שנשלח אליו על ידי התובע, ושתיקתו מהווה הודאה, שכן אם רצה להתכחש אז לדברים, היה עליו להשיב עליהם.

10.        אין לקבל את טענות התובע בעניין זה.

            מקובל עלי כי הנטל המוטל על תובע בהליך האזרחי להוכיח את תביעתו, קל מזה המוטל על קובל בהליך קובלנה פלילית. תובע כאמור איננו חייב להוכיח את תביעתו מעבר לספק סביר, ודי אם יצביע כי מאזן ההסתברויות מטה את הכף, ולו במעט, לכיוון גרסת התובע.

            אך גם בנטל מקל זה יש לעמוד.

            בענייננו לא הרים התובע את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הדברים המצוטטים מפי הנתבע בכתבה בעיתון נאמרו כולם על ידו.