פתח דבר
1. תביעה של לקוח כנגד עורך דינו, בגין גביית יתר של שכר טרחה. בכתב התביעה נטען כי הנתבע, עו"ד במקצועו, הונה וגזל כספי פיצויים שנפסקו לזכותו של התובע מספר 1 (להלן: "
התובע ").
בעקבות החלטתי מיום 25.8.08 בה הותרתי העיקול הזמני על כנו לגבי חלק מנכסי הנתבע (בש"א 12749/08) הגיעו הצדדים להסכמה דיונית כי יוגשו סיכומים על סמך החומר בתיק, ובית המשפט יתן פסק דין
מנומק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
משהגישו הצדדים סיכומיהם, ניתן בזה פסק הדין. מרבית העובדות הצריכות לעניין, פורטו בהחלטתי הנ"ל, אך לנוחות הקורא, אחזור על הדברים, תוך התייחסות לעובדות וטענות נוספות שהועלו על ידי הצדדים בסיכומיהם.
העובדות הצריכות לעניין
2. התובע , יליד 1972, נשוי ואב לילדים, סובל מנזק מוחי, צליעה ושיתוק חלקי בידיים מאז היוולדו ומוכר על ידי המל"ל כנכה בשיעור של 75%.
בשנת 1994 הגישו התובע והוריו, התובעים 2-3, תביעה בבית המשפט המחוזי בנצרת כנגד קופת חולים של ההסתדרות הכללית בעילה של רשלנות רפואית.
בעת הגשת התביעה היה התובע מיוצג על ידי עו"ד קובטי, אך כבר בשנת 1994, זמן קצר לאחר הגשת התביעה, עבר הייצוג לנתבע. עו"ד קובטי מסר לתובע כי בית המשפט הציע לסיים התיק בפשרה תמורת הסך של 100,000 ש"ח (נספח א' לסיכומי הנתבע). התובעים מסרו לנתבע כי עו"ד קובטי מסרב לשחרר את התיק ללא תשלום שכ"ט בסך של 20% מהצעת בית המשפט. אין חולק שהנתבע שילם מכיסו 20,000 ש"ח לעו"ד קובטי כנגד שחרור התיק.
לטענת התובע, באותו מעמד נחתם הסכם שכר טרחה שאינו נמצא ברשותו, ולפיו הנתבע יהא זכאי לקבל שכ"ט בשיעור של 20% מסך הפיצויים שייפסקו, וכן התחייב הנתבע לשאת בשכ"ט עו"ד קובטי. הנתבע מכחיש קיומו של הסכם כזה.
3. ביום 20/5/98 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט אסא), שדחה את תביעתו של התובע (להלן: "
פסק הדין"). הנתבע הגיש לבית המשפט העליון ערעור על פסק הדין.
ביום 28.6.00 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון ולפיו נתקבל ערעור התובע בשאלת האחריות - ע"א 4426/98
איאד חוסין נ' קופת חולים של ההסתדרות, פ"ד נד(3) 481 (2000). התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שידון בשאלת הנזק (להלן: "
פסק הדין שבערעור").
4. ביום 12.11.00,
לאחר שכבר ניתן פסק הדין ופסק הדין שבערעור, נחתם בין הנתבע לתובע הסכם שכר טרחה (להלן: "
ההסכם הראשון") שבו נקבע כי "
תמורת השירות הנ"ל של עוה"ד מתחייב הלקוח לשלם לעוה"ד 25% + מע"מ משווי הסכום שייגבה ממלוא הסכום שנפסק על ידי בית המשפט ובכלל זה הסכום שייפסק כשכ"ט ע"י בית המשפט".
בנוסף, התחייב התובע לשאת בסכום של 20,000 ש"ח ששולם ע"י הנתבע לעו"ד קובטי, ולשאת בכל ההוצאות לרבות אגרות וחוות דעת רפואיות.
5. ביום 1.2.01, כשלושה חודשים
לאחר חתימת ההסכם הראשון, נחתם לכאורה הסכם שכר טרחה נוסף בין הנתבע לתובע, המתייחס לשכר טרחתו של הנתבע בגין הערעור לבית המשפט העליון (להלן: "
ההסכם השני"). בהסכם זה נכתב כי "
מאחר וללקוח אין ולא היה כל אמצעים כלכליים לממן את הערעור לבית המשפט העליון בדיוק כפי שלא היה בידיו אמצעים לממן את התביעה בביהמ"ש המחוזי הסכימו הצדדים
להעמיד את שכ"ט של עוה"ד בגין מלאכת הייצוג הכולל בערעור לבית המשפט העליון על כל היבטיו לרבות תשלום האגרות והפקדון בתשלום
סכום נוסף של 17% + מע"מ מכל סכום שייפסק אם ייפסק בסופו של ההליך. יש לציין כי האחוזים בגין שכר הטרחה המצויינים בהסכם שכ"ט של הייצוג במחוזי הן
בנוסף לשכ"ט שייפסק בסופו של ההליך אם בדרך של מתן פסק דין ובאם בדרך של פשרה" (הדגשה שלי - י.ע.).
בנוסף לכך, נקבע בסעיף 4 להסכם כי שכר הטרחה בגין הטיפול בהליך מול המוסד לביטוח לאומי, יעמוד "
על סך של עד 10% מכל סכום שיקבל הלקוח מהמל"ל".
לטענת התובע, הוא לא חתום על ההסכם השני והנתבע זייף את חתימתו, טענה שהוכחשה בתוקף על ידי הנתבע.
6. בעקבות פסק הדין בערעור, הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי בנצרת לדיון בשאלת הנזק. הצדדים הגיעו לפשרה על פי הצעת בית המשפט, ולפיה הסכימה קופת חולים לשלם לתובע 1,400,000 ש"ח בצירוף שכר טרחת עו"ד בסך 20% + מע"מ, מעבר לתקבולי המל"ל.
התובע והוריו חתמו ביום 30.8.01 על כתב ויתור וסילוק (נספח ג' לכתב התביעה) ובסמוך לאחר מכן, העבירה קופת חולים לנתבע הסך של 1,750,000 ש"ח.
טענות התובעים