עו"ד מיכאל דן נ' רויכמן

פסק דין

בפני ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בחדרה (כב' השופט מר אהוד קפלן) מתאריך 25/3/10 בתיק תא"מ 1942/08.

המערער בערעור שלפני הוא עו"ד העוסק בדיני אישות. ביוני 2007 פנתה המשיבה אל המערער, בבקשה כי יטפל עבורה בתביעת מזונות כנגד בעלה, ובין המערער והמשיבה הוסכם כי שכ"ט המערער בטיפולו בתביעת המזונות יעמוד על סך 5,000 דולר.

בתאריך 14/8/07 נכרת בין הצדדים הסכם שכה"ט בעניין תביעת המזונות.

בתאריך 30/8/07 פנתה המשיבה למערער פעם נוספת, וביקשה כי יטפל עבורה בתביעת משמורת הקטינים. באותו יום נערך הסכם שכ"ט בין הצדדים, ולפיו התחייבה המשיבה לשלם למערער שכ"ט עו"ד עבור טיפולו בתביעת המשמורת, בסך 5,000 דולר.

בעניין תביעת המשמורת הגיש המערער לביהמ"ש תצהיר, ובתאריך 5/9/07 (שישה ימים לאחר שהעניין נמסר לטיפולו), נעשה הסכם פשרה בין המשיבה ובעלה ותביעת המשמורת הגיעה לסיומה.

לאחר דברים אלה ביקשה המשיבה מהמערער להפסיק טיפולו בתיק המזונות, והעבירה את תיק המזונות לטיפולו של עו"ד אחר.

בתביעה שהגיש המערער לביהמ"ש קמא, עתר המערער לכך שביהמ"ש יחייב את המשיבה לשלם למערער את מלוא שכה"ט המוסכם עבור תיק המשמורת, וכן עתר לחייב את המשיבה בשכ"ט ראוי, בסך 9,000 ₪, עבור 15 שעות עבודה, בתביעת המזונות.

ביהמ"ש קמא בפסה"ד דחה את טענות המשיבה, כי הוטעתה על ידי המערער לחשוב כי היא חותמת על הסכם שכ"ט אחד, וקיבל את טענת המערער כי בין הצדדים נחתמו שני הסכמי שכ"ט. עם זאת, ביהמ"ש דחה טענת המערער לקבל את מלוא שכה"ט עבור טיפולו בתיק המשמורת, וסופו של דבר, שמצא כי יש לזכות את המערער בשכ"ט ראוי, עבור 15 שעות עבודה, לפי שכר ראוי בסך 150 דולר לשעה.

המערער בערעורו שלפני טוען כי שגה ביהמ"ש בכך שלא חייב את המשיבה לשלם לו את מלוא שכר טרחתו עבור תיק המשמורת. לעומת זאת טוענת ב"כ המשיבה כי אין להתערב בקביעותיו של ביהמ"ש קמא.

לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, הנני סבור כי צדק ביהמ"ש קמא כאשר לא קיבל את טענת המערער בדבר זכאותו לקבל שכ"ט בסך 5,000 דולר, עבור תיק המשמורת. מקובלת עלי עמדת ב"כ המשיבה, כי בהסכם שכה"ט שנעשה בין הצדדים יצאו הצדדים מתוך נקודת ההנחה שיהיה צורך לנהל את תיק המשמורת לאורך זמן, לרבות טיפול בקבלת צו משמורת זמני והליכי ביניים, ודברים אלה נחסכו מהמערער לאור הפשרה שנעשתה בין הצדדים רק 6 ימים לאחר שהסכם שכה"ט נכרת. בדין איפוא פסק ביהמ"ש קמא שכ"ט ראוי למערער עבור טיפולו בתיק המשמורת.

עם זאת, הנני סבור כי ביהמ"ש פסק את שכה"ט הראוי על הצד הנמוך, ולאור טרחת המערער, הן בתיק המשמורת והן בפעולות שביצע בתיק המזונות, היה מקום להעריך את עבודתו בהיקף של 20 שעות עבודה ולא 15 שעות עבודה.

ההפרש בין ההערכה שביצע ביהמ"ש קמא (15 שעות עבודה) לבין ההערכה שלדעתי יש להעריך את עבודת המערער, מסתכם בסכום של 3,000 ₪ ולכך יש להוסיף מע"מ כחוק.

על כן, הנני מקבל את הערעור במובן זה שלחוב הפסוק על פי פסק דינו של ביהמ"ש קמא, יתווסף סך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, כערכו לתאריך פסק דין זה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.

ככל שהמערער הפקיד ערבון להבטחת הוצאות הערעור, תחזיר לו המזכירות את הערבון, באמצעות בא כוחו.

ניתנה והודעה היום ז' טבת תשע"א, 14/12/2010 במעמד הנוכחים.

יצחק כהן, שופט

הוקלד על ידי: אביטל הינדי