עו"ד המייצג לקוח בתביעה אחת אינו בהכרח מורשה לקבלת כתבי בי-דין בתביעה אחרת

1.         לפני בקשת התובעת לקבוע כי עו"ד פישלר, משמש כעורך הדין של הנתבעת 2 וההמצאה למשרדו נחשבת להמצאה כדין.

2.         לענין זה סומכת התובעת על האמור בתקנה 477  לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, ככל שהיא עוסקת בסיפא לאותה תקנה שזו לשונה:

"...ואם יש לו עורך דין, דינה כהמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או כהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת".

3.         התובעת סומכת על ההלכה שנקבעה בע"א 23/83 סוזן ריטה יוחימק נ' תרז קדם  פד"י ל"ח(4) 309. בית המשפט ראה לנכון להדגיש באותו ענין כי די בכך שעורך הדין היה באותה עת עורך הדין של הנמנען (הנתבע), ואין צורך להוכיח כי הנתבע הסמיך במפורש את עורך הדין לקבל עבורו כתבי-בי-דין, זאת להבדיל ממי שאינו עורך דין, שלפי לשון התקנה הנ"ל, יש צורך להוכיח כי הוא מורשה לקבלת כתבי-בי-דין, היינו הוסמך לכך באופן מפורש על ידי התובע.

4.         בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט ר. כרמל), במסגרת ה.פ. 7414/08 צימירנג נגד WELL FARGO BANK, (החלטה מיום 30/12/08), סקר נושא זה, בענין דומה, וקבע כי עורך דין המייצג לקוח פועל מכוח דיני השליחות תוך הסתמכות על הוראות סעיף 5(א) לחוק השליחות, הדורשת הרשאה מפורשת לייצג בהליכים משפטיים, כן קבע כי יש צורך להוכיח הרשאה מפורשת שכזו, למשל תוך הצגת יפוי כח לפיו הנתבע הסמיך עו"ד פלוני לייצגו בבית המשפט.

5.         לפיכך, אמירה כללית כי עורך דין פלוני מייצג מאן דהוא בהליכים משפטיים במדינת ישראל, אין בה די , יש צורך להוכיח כי ניתנה לעורך הדין הרשאה מפורשת לכך, כדי לקבוע שאותו עורך מוסמך במסגרת זו גם לקבל כתבי בי-דין.

6.         באותה החלטה בעניין צימרינג הוצג לפני בית המשפט יפוי הכח, בית המשפט בחן את נוסח יפוי הכח והגיע למסקנה כי עורך הדין הוסמך באופן מפורש לייצג את הנתבע בהליכים משפטיים.

7.         בעניין שלפני לא הוצג עד היום יפוי כח לפיו הוסמך עו"ד פישלר לייצג את  הנתבעת  2.

8.         התובעת טוענת כי עו"ד פישלר מייצג את הנתבעת 2 בהליכים משפטיים שונים ומפנה לת.א. 02/08-3611, בית משפט מחוזי, מחוז המרכז.

9.         עיון בכתב התביעה שם מלמד כי עו"ד פישלר, שחתם על כתב התביעה, הצהיר בזו הלשון: "התובעת הינה חברה בע"מ הרשומה כ-BRITISH VIRGIN ISLAND  , התובעת תהיה מיוצגת כמפורט במבוא וכתובתה לצורך משלוח כתבי-בי-דין הינה כמפורט במבוא". במבוא לתביעה מצויין, כי כתובתה של התובעת למסירת כתבי בי-דין היא אצל עו"ד דב פישלר מרח' גרניט 8 ת.ד. 10296 פתח תקוה 49002.

10.       עו"ד פישלר טוען בתגובתו כי הוסמך לייצג את הנתבעת 2 באותה תביעה ויפוי הכח אינו חל על הליכים אחרים.

11.       למעשה, התובעת מבקשת ל"הרחיב" את האמור באותו כתב תביעה ולהפוך את עו"ד פישלר לכתובתה של הנתבעת 2 לקבלת כתבי-בי-דין בכל עניין ודבר.

12.       נראה לי כי פרשנות שכזו, מחטיאה את לשון תקנה 477 הנ"ל, הדורשת הוכחה מפורשת כי מאן דהוא, מורשה לקבלת כתבי בי-דין, או כי הוא עורך הדין של הנתבעת 2, דבר הטעון הוכחה מופרשת.

13.       יש לזכור כי תקנה 477, מורה במפורש כי יש להעדיף המצאה לנמען גופו. משמע, יש לבחון בזהירות את החלופות המובאות לאחר מכן, ולטעמי ליתן להן פירוש מצמצם ובכל מקרה לדרוש ראיה משמעותית כי מאן דהוא או עורך דין הפך להיות מורשה לקבלת כתבי בי-דין.

14.       בהסכם ההתקשרות שהוצג בבית המשפט בין הנתבעת 2 לגוף אחר, הסכם שנוגע לאוניה מג'יק 1, בה טוענת התובעת כי נפגעה, נאמר שכתובתה  של הנתבעת 2 לצורך מסירת הודעות היא אצל אלי קמר מרח' גרניט 8 פתח תקווה. עו"ד פישלר טוען, כי אינו אלי קמר, ועל כך גם מכוח ההסכם עליו סומכת התובעת לצורך הוכחת הכתובת, עולה, כי מדובר באדם אחר, שאינו עו"ד פישלר, שהוסמך לקבל הודעות ככל שהדבר נוגע לאותה אוניה והשכרתה לגורם אחר.

15.       כאן המקום להעיר, כי התובעת תבעה גם את "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, בעוד שמהחוזה הנוגע לאניה, עולה כי החובר הוא "דרך אגד תעופה ונופש בארץ ובעולם בע"מ". לפיכך, "אגד", הגישה בקשה לדחיית התביעה כנגדה על הסף, אליה צורפו תעודות המלמדות כי "אגד", זו שנתבעה, רשומה כאגודה שיתופית ואילו "דרך אגד" רשומה כחברה בע"מ, ומדובר בשני גופים שונים, בעלי זהות משפטית שונה.

16.       לפיכך, יש להורות על דחיית התביעה כנגד "אגד".

17.       לענין זה התובעת רשאית להגיש כתב תביעה מתוקן כנגד "דרך אגד".

18.       יש לקבוע כי לא הוכח שעו"ד פישלר הוסמך על ידי הנתבעת 2 לייצגה בהליכים שלפני ולא ניתן ללמוד מכך שהוא מייצג את הנתבעת 2 בתביעה אחרת, כי הוסמך לייצגה בכל הליך משפטי המתנהל בישראל, או בהליך המתנהל לפני (ראה לענין זה רע"א 842/0 רסקו נגד דויקל תק-על 2000(2) 2178).