עגלת התינוק ומכשיר ה"אנג'ל קר" היו פגומים- שילב תפצה

התובעים, בני זוג, רכשו מן הנתבעת ביום 29/08/06 פריטים שונים עבור בנם בכורם, בין היתר, עגלת "באז" בסך של 3,799 ש"ח ומכשיר "אנג'ל קר"+אינטרקום בסך של 399 ש"ח.

לטענת התובעים, הרי שעגלת התינוק לא הייתה יציבה, היה קשה לקפלה והריפוד בה היה פגום.

משכך, נמסרה היא מספר פעמים לתיקון - אך לשווא.

העגלה, כך התובעים, נמצאה לא תקינה גם לאחר כל אותם תיקונים ומשכך, לא קיבלו הם את התמורה המלאה בעד כספם והם עותרים לפצותם בגין נזקם זה, כמו גם בגין מכשיר ה"אנג'ל קר" שנמצא לא תקין.

עוד הוסיפו התובעים, כי אינם חמדנים ולא רצו כלל להגיע לבית המשפט, אלא שהנתבעת בחוסר התייחסותה לתלונותיהם, הביאה אותם עד הלום ועוד הוסיפו, כי מנהל הסניף בו רכשו את העגלה ציין בפניהם, כי דגם העגלה אותה רכשו אינו טוב.

נציג הנתבעת טען, כי משנתקבלה תלונת התובעים הועברה העגלה לבדיקה במעבדה ונמצאה תקינה, כמו גם בכל אותן פעמים בהן נלקחה היא ונבדקה שוב.

עוד הוסיף הנציג, כי עסקינן בעגלה בת שלושה גלגלים אשר קיבלה את כל אישורי התקן הדרושים, אלא שיתכן כי התובעים לא חשו כי עגלה זו יציבה כמו עגלה בת ארבעה גלגלים וכן נטען, כי אם חשו התובעים כי קיפול העגלה נתקל בקשיים - " יכול להיות שצריך לשמן ואם הייתה בעיה של שלד, "אני הייתי מחליף שלד".

ככל שמדובר במכשיר "אנג'ל קר" - הסכים הנציג לזכות את התובעים בסכום הרכישה כנגד קבלת המכשיר.

חוקים שונים נחקקו על מנת להגן על הצרכן מפני הטעייה או רכישת פריט בחוסר התאמה.

כדי לחסות בצילם של חוקים אלה, יש להוכיח כי קיימת חוסר התאמה.

ראה לדוגמא סעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ח - 1968 לפיו, המוכר לא קיים את חיוביו בין היתר אם מסר "נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי...".

לא יכול להיות ספק כי עגלת תינוק הנמסרת שלוש או ארבע פעמים לתיקון ו/או לבדיקה במעבדות הנתבעת נכנסת בגדר נכס שאין בו האיכויות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל.

יש להוסיף עוד, כי עגלת תינוק נועדה לשימוש לפרק זמן מסוים בלבד ושהיית העגלה במעבדות הנתבעת בתוך תקופה זו בוודאי שמונעת מן התובעים שימוש רגיל וסביר באותו פריט.

זאת ועוד;

צוין מפי הנתבעת, כי העגלה נבדקה במעבדת החברה ונמצאה תקינה ואולם לא הוצג בפני כל דו"ח בדיקה לרבות תוצאותיה.

יחד עם זאת, יש לזכור כי העגלה מצויה בחזקת התובעים וכי הם עשו בה שימוש מסוים כלשהו וממילא לא הציגו בפני לא דו"ח כלשהו באשר לאי תקינותה ואף לא את העגלה עצמה.

אשר על כן, אין מקום לפצותם על מלוא סכום הרכישה, אלא בסכום מסוים, שישקף את חוסר ההתאמה, כפי שהוכח בפני.

לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובעים כדלקמן:

1.         בגין העגלה - בסך של 2,200 ש"ח, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה, 28/01/08 ועד התשלום בפועל.