עברו להוט והמשיכו להיות מחויבים ע"י הספק הקודם- הוט תשלם 1,200 ש"ח

התובעים היו בזמנו לקוחות של חברת השידורים בלווין הידועה בשם YES, ורכשו ממנה חבילת שירותים שכללה גם שידורי טלויזיה רב ערוצית וגם אינטרנט מהיר שנרכש באמצעות חברת הלוין מחברת בזק.

בחודש מאי 2004 פנה לתובעים סוכן של הנתבעת והציע לתובעים לעבור להתקשרות עם הנתבעת, וליתר דיוק עם שותפות בשם הוט טלקום שותפות מוגבלת (מס' 550215255), שעלותה נמוכה יותר. התובעים הסכימו ובחלוף ימים אחדים הגיע טכנאי מטעם הנתבעת או השותפות הנ"ל, פרק את הציוד ששימש את התובעים במסגרת התקשרותם הקודמת והתקין את הציוד שנדרש על מנת שיקבלו שירותי טלויזיה רב ערוצית, טלפון וככל הנראה גם אינטרנט מהיר מהנתבעת (או השותפות הנזכרת לעיל).

הטכנאי שפרק את הציוד הקודם אמר לתובעים שאין בו עוד צורך.

התובעים טוענים כי רק בחלוף 42 חודשים גילו שהם ממשיכים להיות מחוייבים על ידי בזק בסך של כ-80 ש"ח כולל מע"מ בגין שירותי אינטרנט מהיר משום שלא הודיעו לבזק על הפסקת השירות ולא החזירו לבזק את הציוד שקיבלו ממנה לצורך שירותי האינטרנט על כן הם תובעים החזר בסך כולל של 3,360 ש"ח ובנוסף עוד 1,500 ש"ח בגין מה שהם קוראים "זמן יקר, טלפונים ועוגמת נפש".

סוכן המכירות מטעם הנתבעת (או השותפות הנזכרת לעיל) ידע היטב שהתובעים מקבלים שירות מחברה מתחרה וצריכים להתנתק ממנו כדי לקבל את השירותים שהוא מציע. חובה עליו היתה לכל הפחות להבהיר בצורה הברורה ביותר ואף בכתב לתובעים כי עליהם לבדוק את תנאי ההתקשרות שלהם עם הספק שהם בוחרים לעזוב על מנת לבדוק כיצד הם יכולים להתנתק משירותי אותו ספק ולהפסיק לשלם עבורם. כאשר סוכן מכירות מציע לאדם להחליף ספק קיים של שירות בספק מתחרה ואינו טורח להבהיר ללקוח כי האחריות להחלפה וליתר דיוק להתנתקות מהספק הקיים והפסקת התשלומים לאותו ספק רובצת לפתחו של הלקוח, רשאי הלקוח להסיק כי הספק החדש המעונין להעביר אותו לקהל לקוחותיו ידאג לעשות את הדרוש עבורו או לפחות בדק ווידא שהלקוח לא ישלם גם לספק החדש וגם לקודמו מפני שאז מה שהוצג לו כהוזלה יתברר בדיעבד כהתייקרות.

מכאן, שהנתבעת (וליתר דיוק השותפות הנזכרת לעיל) אחראית כלפי התובעים. יחד עם זאת, לתובעים אשם תורם הן בשלב ההתקשרות והן לאחר מכן. אשמם התורם של התובעים בשלב של ההתקשרות הוא שגם לגרסתם לא שאלו את סוכן המכירות מה יעלה בגורל התשלומים שעליהם לשלם לספק הקודם. הם יודעים באילו תנאים התקשרו עם הספק הקודם, בידיהם אמור להימצא עותק של החוזה, ובאפשרותם להתקשר למוקד הלקוחות של הספק הקודם ולערוך את כל הבירורים עוד לפני ההתקשרות עם הנתבעת. מענין לציין שהתובעים עצמם טוענים שהתקשרו עם הנתבעת רק יומיים לאחר הביקור הראשון של הסוכן, באותם יומיים שקלו את הצעתו ויכולים וצריכים היו גם לערוך את הבירור הדרוש עם הספק שבחרו לעזוב. הם לא עשו כן ומכאן אשמם התורם. האשם התורם השני נובע מהעובדה שבמשך 42 חודשים הם מקבלים חשבון חודשי או     דו-חודשי מחברת בזק ולא טורחים לבדוק ולראות שמופיע בו חיוב של כ-80 ש"ח כולל מע"מ ידי חודש בגין שירותי אינטרנט מהירח אף שדי במבט חטוף בחשבון כזה על מנת לגלות את הדבר. מדובר אם כן באשם תורם המאוחר להתקשרות אשר גרם באופן מכריע לכך שחיובי השווא לבזק נמשכו 42 חודשים ולא חודש או חודשיים בלבד עד לגילוי הענין.

התוצאה היא כי מתוך חיובי יתר מיותרים ששילמו התובעים בסך 3,360 ש"ח אני סבור שיש להעמיד האחריות הנתבעת (וליתר דיוק השותפות שצוינה לעיל והגישה את כתב ההגנה) על סך של 1,200 ש"ח, המבטא אשם של קצת פחות מ-40%. הסיבה לכך שחלקה של הנתבעת גבוה יחסית מקורה בכך שהנתבעת היא שיזמה את המהלך ועל כן אף שהתובעים התרשלו גם בשלב הראשוני וגם לאורך הדרך, יש הצדקה להטיל על הנתבעת חלק גדול יחסית של האשם לאור נסיבות הענין.

עוד אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות המשפט בסך 300 ש"ח להיום.

התוצאה הכוללת היא שעל הנתבעת לשלם לתובעים סכום כולל של 1,500 ש"ח. אם ישולם הסכום הנ"ל עד 6/8/08 (כולל), יסתיים בכך הענין. אם לא ישולם עד אז, יתווספו אליו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין בדואר לצדדים.

ניתן היום ג' בתמוז, תשס"ח (6 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.