התובעים רכשו חבילת נופש אצל הנתבעת במסגרת שייט על סיפון האוניה "רויאל איריס", תמורת סך של 1,298 $.
לטענת התובעים, בעת הגיעם לנמל חיכו זמן רב תחת שמש קופחת עד שאפשרו להם לעלות על סיפון האוניה. כן לטענתם, במהלך ההפלגה התבצעו עבודות שיפוצים באוניה, שכללו עבודות צביעה, ובשל כך סבלו התובעים מריח של צבע טרי. במקום להנות בהפלגה, התובעים סבלו מסחרחורות, כאבי ראש ובחילות. לטענת התובעים, במשך רוב הזמן חנות הדיוטי פרי הייתה סגורה עקב ספירת מלאי ובנוסף לכך, חשו התובעים זלזול מצוות העובדים של הנתבעת בהגשת האוכל. התובעים דורשים פיצוי בסך של 15,000 ש"ח.
בכתב הגנתה טענה הנתבעת, כי עבודות הניקוי והצביעה שבוצעו באוניה הינן עבודות תחזוקה יום יומית ושוטפות. עבודות אלו נועדו לתחזוקת האוניה ולשם ביטחונם של הנוסעים, כמו גם לרווחתם. לטענתה, עבודות התחזוקה נערכות באופן שאינו גורע מחוויית השייט של הנוסעים ולא נמנעו מהתובעים שירותים כתוצאה מהעבודות.
באשר ליחס המזלזל הנטען על ידי התובעים, טוענת הנתבעת כי עובדי הנתבעת לרבות מנהל האוניה הסבירו פנים לתובעים ועשו כל שבידיהם בכדי להנעים את זמנם בשייט.
באשר לטענה לפיה חנות הדיוטי פרי הייתה סגורה, טוענת הנתבעת כי החנות פתוחה עת האונייה נמצאת במים בין לאומיים וככל הנראה ניגשו התובעים לחנות, כשהייתה סגורה, עת הגיעו לאחד הנמלים.
בדיון שנערך בפני העיד התובע, כי במשך שבועיים בהם נמשכה ההפלגה כל הזמן היה סיפון אחד או שניים סגורים לחלוטין, וזאת בשל עבודות השיפוצים. כך, אחת הבריכות הייתה סגורה למשך שלושה ימים ורק הבריכה השנייה הייתה פתוחה. כן לעדותו, ריח הצבע גרם להם לכאבי ראש והריח אף חדר דרך המזגנים לחדרים.
בנוסף לכך העיד התובע, כי עת פנה לקפטן האוניה בשאלה מדוע צובעים, נענה כי האוניה עוצרת רק לשעתיים ועליה לצאת להפלגה נוספת.
התובעים הגישו תצלומים הממחישים את טענותיהם (ת/1 - ת/8).
נציג הנתבעת טען בפני, כי עבודות הצביעה, כפי שנראות בתמונות אותן הגישו התובעים, הינן חיוניות בשל הקורוזיה וכן טען כי הצביעה נעשית גם בזמן עגינה.
לטענת נציג הנתבעת, צביעת האוניה לא פוגעת באיכות ההפלגה והדבר מקובל בכל העולם כך שבמהלך הפלגה נאלצים לסגור איזור מסוים למספר שעות בלבד ולא למספר ימים. לטענתו, ריח הצבע לא נכנס בתוך האנייה מאחר ומערכת המיזוג מחליפה את האוויר ולא ממחזרת את האוויר בתוך החדרים.
בנוסף, טען כי התובעים קיבלו כל שהובטח להם מהנתבעת וכי חנות הדיוטי פרי הייתה פתוחה עד השעה 12:00.
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובתצלומים שהגישו התובעים במהלך הדיון שנערך בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, לפחות בכל הנוגע לביצוען של עבודות שיפוצים וצביעה במהלך ההפלגה.
כעולה מעדותם של התובעים, כפי שנתמכה בראיות (ת/1 עד ת/8), האונייה הייתה בעיצומם של שיפוצים. בתצלומים שהגישו נראים מעברים ומסדרונות בשלבים שונים של צביעה, באופן בו נמנע מעבר של אורחים באזורים מסוימים באוניה.
התצלומים שהוגשו מתעדים ביצוע עבודות צביעה במקומות שונים באוניה. באחד התצלומים ניתן להבחין באדם נופש על כסא נוח, ומספר מטרים מאחורי גבו עובד המבצע צביעה של קיר באוניה.
שוכנעתי, כי התובעים הצביעו על ליקוי שגרם להם לפגיעה משמעותית בהנאה משהותם בהפלגה.
הנתבעת לא הכחישה כי עבודות התחזוקה, כולל הצביעה, התבצעו במהלך ההפלגה ולא רק עת עוגנת האוניה. טענתה של הנתבעת היא, כי עבודות התחזוקה הינן כורח בעת שאוניה מפליגה והן לא גרעו מאיכות ההפלגה. אין בידי לקבל טענה זו של הנתבעת.
מי שרוכש חבילת נופש הכוללת הפלגה באוניה מצפה להעביר בנעימים את תקופת הנופש, בהתאם להתחייבויות החוזיות של מארגן הנופש כלפיו.
יש בידי הנתבעת, כמארגנת הנופש וכבעליה של האוניה, לפעול לצמצום היקף פעולות התחזוקה השוטפת, אשר מבוצעות במהלך ההפלגה. ברור, כי ישנן עבודות תחזוקה, אשר הינן כורח המציאות, שלא ניתן לבצען אלא באופן מיידי, גם בעת ההפלגה. אולם, מעדותם של התובעים, כפי שנתמכה בתצלומים שהוגשו, עולה, כי במקרה זה לא מדובר בעבודות תחזוקה שסביר שיבוצעו במהלך ההפלגה ועל פני הדברים נראה, כי ניתן היה לבצען לפני או אחרי ההפלגה, בעת העגינה.
לא בכדי הבינו התובעים מדבריו של קברניט האוניה, כי הנתבעת העדיפה לקצר את משך העגינה של האוניה, בין מחזורי הנופש השונים, על מנת למכסם את ניצול האוניה, אך זאת באופן שפגע ביכולתה לבצע את מכלול השיפוצים, בזמן העגינה.