המערער יליד 1958, הוא הבעלים של משק חקלאי במושב צופר שבערבה. עד לפני כמה שנים עסק המערער בגידול פלפלים, אך לאחר שגידולם הפך ללא כלכלי, חיפש גידולים חלופיים. בשנת 2014 שמע המערער על גידול בשם "פפאיה אורורה", מיזם שאותו פיתח מר אסף אביזוהר (להלן – אביזוהר).
בדצמבר 2014 החל המערער במגעים עם אביזוהר אשר במהלכם סוכם כי בתמורה לאחוז מהרווחים שאביזוהר יפיק מייצוא הפרי, יקבל המערער את הזכות לגדל את הפרי באופן בלעדי. עוד סוכם בין השניים כי בעתיד יקימו יחד משתלה ומעבדה.
במהלך חצי השנה שבין דצמבר 2014 ועד חודש מאי 2015 פעלו המערער ואביזוהר לקידום מיזם המשתלה והחליפו ביניהם טיוטות חוזה להקמתה. במהלך חודש אפריל 2014 החליפו הצדדים ביניהם מספר הודעות דואר אלקטרוני שמהן עולה כי חילוקי הדעות ביחס להוצאתו של המיזם אל הפועל הצטמצמו והתרחבו.
כך ביום 18.4.2015 שלח אביזוהר למערער הודעה בה כתב כי נטייתו היא להסכים להצעה להיפגש ולחתום על הסכם להקמת המשתלה.
ביום 19.4.2015 אביזוהר השיב להודעת המערער ביחס להערות הנוגעות לסעיפי החוזה כך:
"שלום פלוני,
איני יודע למה אתה מתכוון בסעיפים השונים.
בינתיים עד לבירור אין הסכם ואין משתלה.
נדבר ביום ג' אחה"צ".
כעולה מחקירתו הנגדית של המערער בפני בית הדין קמא, לאחר הודעה זו, נפגשו הצדדים ביום הזיכרון (שבאותה שנה היה ב 22.4.2015 –א.ס.) יחד עם אדם נוסף, מר שמואל שטרית, אותו הגדיר המערער כבורר ביניהם, וליבנו את העניינים כך שלאחר פגישה זו, כל שנותר להם הוא לחתום על זיכרון דברים:
"ביום הזיכרון באותה שנה. שם הדברים לובנו והתקדמו. היתה התקדמות ונסיגה כל הזמן התקדמות ונסיגה. זה טבעו של משא ומתן. בסוף הגענו לסיכומים שהיה רק לסגור ולחתום על זיכרון דברים ואז התפוצץ העסק בהחלטה שלו." (עמוד 10 שורה 13 עד שורה 15 לפרוטוקול).
לגרסתו של המערער, לצורך קביעת מועד לחתימה על זיכרון דברים בין הצדדים שלח המערער, ביום 28.4.2015 בשעה 15:31, הודעת דואר אלקטרוני בה נכתב: