גל נ' לשכת עורכי הדין - בית הדין הארצי ואח'

בפניי ערעור על פסק דינו של ביה"ד הארצי של לשכת עורכי הדין, במסגרת בד"א 108/17 מיום 5.9.18, במסגרתו נדחה ערעורו של המערער על הכרעת דינו וגזר דינו של בית הדין המחוזי המשמעתי במחוז דרום, במסגרת בד"מ 46/12 מהימים 12.7.2017 ו- 15.10.2017, בהתאמה.

המערער הורשע בעבירות לפי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "החוק"), העוסק בשמירה על כבוד המקצוע, ולפי סעיף 61(3) לחוק המצוי בסעיף העוסק בעבירות ומשמעת, ומגדיר עבירה כזו, בין היתר כ- "כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין".

על המערער נגזר חודש השעיה על תנאי, שלא יעבור עבירה בה הורשע למשך 24 חודשים וכן הוטלו עליו הוצאות הלשכה בסך 3,000 ₪.

המערער לא השלים עם ההרשעה וגם לא עם העונש אך כאמור, בית הדין הארצי דחה את הערעור על שני חלקיו. אף אני מוצאת לדחות את ערעורו הנוסף דנן.

טעמי יובהרו להלן;

1. הרקע לדברים בקצירת האומר:

   המערער הגיש תביעה קטנה נגד מר מטיס פלדמן, לקוחו של עו"ד גלעד חיון, אצלו התמחה המערער. הרקע לתביעה זו הייתה תלונה שהגיש פלדמן, עובר לכך, כנגד המערער לוועדת האתיקה הארצית. התלונה של פלדמן נגנזה ובעקבות כך הגיש המערער את התביעה הקטנה. את מהות התביעה הגדיר "פיצוי נזיקי בגין תלונת שווא", ואת סכומה העמיד על 31,900 ₪ (ר' ת"ק 33556-12-11). עו"ד גלעד חיון לא היה צד לאותה תביעה קטנה אך חרף זאת, העלה המערער במסגרת כתב התביעה שם, אמירות שונות, נגד עו"ד חיון.

    

   כתב הקובלנה המתוקן מפרט בסעיף 8 את האמירות הבאות:

   • "יצוין כי עו"ד חיון הורשע בתקיפה ומשום מה עדיין מחזיק ברישיון עו"ד"

   • "כבוד בית המשפט יכול להתרשם מחוסר האמינות של עו"ד חיון וטענותיו השקריות באופן חסר הגבולות. אמנם התלונה היא של הנתבע, אבל ברור שעו"ד חיון כתב אותה".

   • "עו"ד חיון התרשל בעבודתו היומיומית באופן כללי ולכן רב עם המון לקוחות. השנה היה משפט פלילי נוסף נגד עו"ד חיון בגין תקיפת לקוח שלו".

   • "אם יאשימו מישהו בקשר הזה, אזי יאשימו את עו"ד חיון וחבריו, כולל הנתבע, בניסיונות לתפור תיק, בשל הראיות המוצקות לכך שטענותיהם מהוות שקר זדוני אחד גדול"