עאסי ואח' נ' אבו עיד

פסק דין

לפני תביעה של ראש מועצת כפר ברא ומועצת כפר ברא כנגד סולימאן אבו עיד שעיקרה בטענה כי האחרון שולח מכתבי נאצה מאז שנת 2010 המאשימים את מועצת כפר ברא והעומד בראשה בשחיתות שלטונית ובהתנהגות עבריינית המהווים לשון הרע, כאמור בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק איסור לשון הרע" או "החוק").

א.הרקע לתביעה

1.התובע 1 הינו ראש המועצה המקומית כפר ברא, מאז מינויו לתפקיד ביום 25.11.2008 (להלן: התובע או ראש המועצה).

2.התובעת 2 הינה מועצה מקומית אשר הוקמה מכוח פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], וככזו, היא זכאית להגיש תביעה זו (להלן: התובעת).

3.הנתבע היה בעבר תושב השטחים. בזמן מסוים, התירה מדינת ישראל לנתבע לעבור להתגורר בשטחה, ולהפוך לאזרח ישראלי. הנתבע נישא לתושבת כפר ברא, ומאז הוא מתגורר בכפר (להלן: הנתבע).

4.הנתבע חב סכומי כסף גדולים למועצה המקומית בגין ארנונה ומים ובמשך מרבית הזמן שקדם לתביעה היה שרוי בסכסוך עמה.

5.הנתבע שכר את שירותיו של עו"ד סער עמית, והחל משלהי שנת 2010 ועד ערב הגשת תובענה זו, שיגר מכתבים באמצעותו לרשויות, המאשימים את ראש המועצה וחבריה, בשחיתות שלטונית לרבות ייחוס התנהגות עבריינית לראש המועצה.

ב.טענות התובעים

1.לטענת התובעים, הנתבע חב סכומי כסף גדולים למועצה בגין ארנונה ומים, ונמנע במתכוון מלשלם את חובו, כאשר כל האמצעים לכך כשרים בעיניו. למרות ניסיונותיו להציג עצמו כפטור מתשלומים אלה, לא עלה בידו להביא ולו בדל ראיה לכך שהוא פטור מחובו.

2.עוד טוענים התובעים, כי מאז שהחלו הליכי גביה ממשיים נגדו, שם לו הנתבע למטרה לפגוע במועצה ובעומד בראשה, התובעים, בכל דרך אפשרית. הנתבע, הפך את ההשמצה הפרועה כנגד כל מי שעומד בדרכו לאורח חיים, ותביעה זו היא תולדה של מעשיו אלה. כך, לדוגמה, כאשר נודע לנתבע כי נציגי התובעת מתקרבים לביתו ולהתריע בפניו על חובו לרשות, נטל מסור חשמלי, וכרת את כל העצים ברחוב שבו הוא מתגורר.

3.הנתבע שכר את שירותיו של עו"ד סער עמית, והחל משלהי שנת 2010 ועד ערב הגשת תובענה זו, שלח באמצעות בא כוחו מכתבי נאצה, הכוללים השמצות והכפשות, דברי שקר בוטים וחמורים, המאשימים את המועצה וחבריה בשחיתות שלטונית. האשמות אשר כולן ללא יוצא מן הכלל אין להן יסוד. עד שהגיעו מים עד נפש, והתובעים לא הסכימו להשלים עוד עם התנהגות זו.

4.במהלך שמיעת העדויות הוכח למעלה מכל ספק, כי נוסחו ותוכנו של כל מכתב ומכתב נשוא תובענה זו אושרו על-ידי הנתבע בטרם שליחתו. זאת לאחר שעו"ד עמית וידא, כי הוא מבין את תוכנם של המכתבים ומאשרם במלואם.

5.לטענת התובעים, המכתבים מהווים "פרסומים" לכל דבר ועניין לפי חוק איסור לשון הרע. כל המכתבים נשוא התביעה, אשר בדרך כלל נשלחו בתפוצה רחבה לשלל גורמים, הם מסמכים המיועדים לגורמים זולת התובעים. לפיכך, לא יכולה להיות מחלוקת, כי מדובר בפרסומים כמשמעותם בחוק לכל דבר ועניין.

6.טענות אמת דיברתי והגשת תלונה בתום לב לרשות - הנטל להוכחתן היא על הנתבע והוא לא עמד בו. בסעיף 31 לכתב הגנתו, מעלה הנתבע, בין היתר טענת אמת בפרסום. הלכה פסוקה היא כי הנטל להוכיח טענת אמת בפרסום רובץ לפתחו של הנתבע. בענייננו, לא הובא בדל ראיה להוכחת ה"אמת בפרסום".

7.התובעים הביאו דוגמאות לשימוש בלשון הרע:

במכתבו של הנתבע באמצעות בא-כוחו לשר הפנים אלי ישי מיום 25.11.2010 (ת/5), בו מתואר התובע 1 כך:

"התנהגות עבריינית של ראש מועצה בישראל... הינה התנהגות של ראש מאפיה המשתיק את מתנגדיו באמצעים לא חוקיים..." (סעיף 5).

במכתב זה טען הנתבע, כי התובע איים על הנתבע ובני משפחתו, כי ינקום בנתבע ובבני משפחתו, וכי לצורך כך יזניח את הטיפול בכפר. הנתבע כינה את התנהגות התובע כהתנהגות "עבריינית" וכיוצא באלה האשמות והשמצות, המהוות ללא ספק לשון הרע מן הסוג החמור והשפל ביותר, שאין בינן ובין פניה לגיטימית לרשות דבר וחצי דבר.

8.מבלי לגרוע מן האמור, נטען כי הנתבע גרם נזק בלתי הפיך לעצים המוריקים והמטופחים ברחוב מגוריו בכפר ברא, והמועצה, זכאית לפיצויים בגין כך. פיצויים אלה, אשר קשה לכמתם, לאור העובדה שהנתבע כרת 6 עצים בני 15 שנה והפגיעה שגרם היא בעיקר עניין לאומדנה דדיינא. הנתבע מבקש מבית משפט זה, כי סכום שייפסק בתובענה זו ישולם לידי התובעת בלבד, גם אם ייפסק לטובת התובע.