ע"ר 45534-05-14 ע.מ.ס.ת ניהול והשקעות בע"מ ואח' נ' א. עטרה סחר כב בע"מ

1.בפני ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם הלר) מיום 17/4/14, בתיק הוצאה לפועל 12-20467-12-9.

החלטת כב' הרשם ניתנה במסגרת דיון שהיה בבקשה שהוגשה לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967. בהחלטתו דחה כב' הרשם את הבקשה שהגישה המערערת ועל כך הערעור.

2.בבקשה שנדחתה (ובטענות שהוסיפה במסגרת תשובתה לתגובת המשיבה לבקשה) טענה המערערת כי יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדה וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, משום שלטענתה נפתח תיק ההוצל"פ בעת שביצועו של פסק הדין נשוא תיק ההוצל"פ, עוכב. לפיכך טענה המערערת כי לא היה מקום לפתוח את תיק ההוצל"פ ומשנפתח יש להורות על סגירתו. בנוסף טענה המערערת כי מאחר שפתיחת תיק ההוצל"פ היתה שלא כדין, ממילא אין להשית עליה את סכומי האגרות ושכ"ט עו"ד שנוספו לחוב עם פתיחת התיק. המערערת טענה כי גם אם התברר כי תיק ההוצאה לפועל נפתח בתוך פרק זמן שבו לא היה עיכוב הליכים, הרי שפתיחתו נעשתה בחוסר תום לב וגם מהטעם הזה אין לחייב אותה בסכומי האגרות או שכ"ט עו"ד שנוספו לחוב.

הטענה השניה שהעלתה המערערת בבקשה שהונחה בפני כב' הרשם היתה כי היא פרעה את מלוא סכום פסק הדין. המערערת טענה כי פרעון הסכום נעשה בדרך של מימוש ערבויות, שאותן הפקידה כתנאי לעיכוב ביצועו של פסק הדין. לטענת המערערת היא חוייבה להפקיד, כתנאי לעיכוב ביצועו של פסק הדין, ערבויות בגובה החוב נשוא פסק הדין. לפיכך, כאשר מומשו הערבויות, היה בכך משום פרעון מלא של פסק הדין כפי שניתן. המערערת טענה כי גם מהטעם הזה יש מקום לסגור את תיק ההוצל"פ שנפתח נגדה.

3.הצדדים הגישו עיקרי טיעון ארוכים ומפורטים ובדיון שהיה בפני ביום 30/12/14 הוסיפו וטענו ממושכות. לאחר ששמעתי את כל טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להדחות.

4.שוכנעתי כי תיק ההוצאה לפועל נפתח כדין ולא היתה הוראה של בית המשפט לעיכוב ביצועו של פסק הדין במועד בו נפתח תיק ההוצאה לפועל. למעשה, אף המערערת מודה בכך שההחלטה על עיכוב ההליכים לא ניתנה אלא לאחר שנפתח תיק ההוצל"פ. לטענת המערערת פתיחת תיק ההוצל"פ נעשתה שעות ספורות לפני שההליכים עוכבו בהחלטת בית המשפט המחוזי.

מכאן, שטענת המערערת, כאילו עצם פתיחת תיק ההוצל"פ אינה כדין מאחר שהתיק נפתח בניגוד לצו עיכוב שנתן בית המשפט המחוזי – התבררה כטענה שאינה נכונה ויש לדחותה.

5.אשר לטענת המערערת לפיה פעלה המשיבה בחוסר תום לב בכך שניצלה "חלון הזדמנויות" של מספר שעות שבמהלכן לא היה עיכוב ביצוע, ופתחה אז, במחטף, את תיק ההוצל"פ – גם דינה של טענה זו להידחות.

המשיבה החזיקה בפסק דין והיא היתה זכאית להגיש את פסק הדין לביצועו אם לא שולם לה הסכום הנקוב בו וכל עוד לא עוכב ביצועו של פסק הדין.

כל עוד היה ביצועו של פסק הדין מעוכב לא היתה המשיבה רשאית לפתוח את תיק ההוצל"פ, ואכן לא פתחה אותו, ואולם, כאשר לא היה עוד עיכוב הליכים, היתה המשיבה זכאית לפתוח את לתיק ההוצל"פ ולהתחיל בהליכים לגביית החוב המגיע לה לפי פסק הדין.