פתח דבר
לפנינו שני ערעורים שהגישה הגב' שרה נתניהו (להלן – המערערת) על שתי החלטותיו של רשם בית הדין הארצי, השופט כאמל אבו קאעוד. בהחלטה האחת, מיום 29.5.2016, נקבע כי למערערת אין זכות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים בעניינו של מר מנחם נפתלי (להלן – מר נפתלי), ועל כן נמחק על הסף הערעור שהוגש מטעם המערערת בעניין זה (ע"ע 56261-02-16). בהחלטה השנייה, מיום 9.10.2016, נקבע כי למערערת אין זכות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים בעניינו של מר גיא אליהו (להלן – מר אליהו), ועל כן נמחק על הסף הערעור שהוגש מטעם המערערת בעניין זה (ע"ע 66528-06-16).
תמצית קורות התיק
מר מנחם נפתלי ומר גיא אליהו (להלן יחד – המשיבים) שעבדו במעונו הרשמי של ראש הממשלה, הגישו, כל אחד בנפרד, תביעה נגד מדינת ישראל לתשלום סכומי כסף שונים, ובין השאר, לתשלום פיצוי בגין העסקה פוגענית. תביעת מר אליהו הוגשה גם נגד המשיבה 6 – חברת קלינור אחזקה בע"מ, מעסיקתו (להלן – קלינור).
בית הדין האזורי (מותבים בראשות הנשיאה דיתה פרוז'ינין; סע"ש 38335-03-14 (להלן – תיק נפתלי) ו-סע"ש 16783-04-14 (להלן – תיק אליהו)), בשני פסקי דין נפרדים (להלן יחד – פסקי הדין), קבע, בין היתר, כי המשיבים היו חשופים לתנאי העסקה פוגעניים, נוכח התנהלות המערערת כלפיהם. לפיכך חייב את המדינה (בשני התיקים), ואת קלינור (בתיק אליהו) בתשלום פיצוי למשיבים.
על שני פסקי הדין הללו הוגשו ערעורים. בתיק נפתלי ערערו מר נפתלי והמדינה. בתיק אליהו ערערה קלינור. אין עניינם של שלושת הערעורים הללו בקביעותיו העובדתיות של בית הדין קמא ביחס להתנהלות המערערת או להתנהלות המשיבים. עניינם הוא המסקנות המשפטיות העולות מהמסכת העובדתית.
למען שלמות התמונה יוסף, כי בקשת פסלות שהגישה המערערת כנגד הנשיאה פרוז'ינין מלפסוק בעניינו של מר אליהו (להלן – בקשת הפסלות), נדחתה על ידה, ובהמשך, נדחה גם ערעור על אותה החלטה על ידי בית דין זה. בחודש דצמבר 2016 הגישה התנועה למען איכות השלטון בישראל עתירה לבג"ץ לחייב את המדינה להגיש תביעת שיפוי נגד המערערת בגין חיוב המדינה, על פי פסקי הדין, בתשלום פיצוי למשיבים בגין העסקתם הפוגענית (בג"ץ 9869/16 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליט המדינה (להלן – העתירה לבג"ץ)).
החלטת הרשם
נוסף על שלושת הערעורים האמורים, הגישה המערערת – שלא היתה בעלת דין בהליכים בבית הדין האזורי, אך העידה במסגרתם – שתי הודעות ערעור על כל אחד מפסקי הדין (ע"ע 56261-02-16; ע"ע 66528-06-16). ערעורי המערערת הופנו בעיקרם כנגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין קמא בנוגע למהימנות המשיבים ועדיהם וביחס להתנהלות המערערת כלפיהם.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.